פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3433/03
בפני:
כבוד השופט י' טירקל
המבקשים:
1. דניאל
תורג'מן
2. מיה תורג'מן
3. עמיהוד גרין
4. דנה גרין
נ ג ד
המשיבה:
קוטלר- עדיקא חברה לבניה בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
בירושלים בתיקים מאוחדים ה.פ. 1190/02, ה.פ. 1270/02,
ה.פ. 1191/02 ו-ה.פ. 1271/02 שניתנה ביום 13.3.02
על ידי כבוד השופט משה רביד
בשם המבקשים: עו"ד אברהם
שלו
בשם המשיבה: עו"ד נתן
במברגר
החלטה
1.המבקשים רכשו מהמשיבה, חברת בניה, שתי דירות: האחת נרכשה על ידי המבקשים מס' 1 ו-2, והשניה נרכשה על ידי המבקשים מס' 3 ו-4. בין המבקשים לבין המשיבה התגלעו מחלוקות שהועברו להכרעת בורר, דן יחיד. בשני פסקי הבוררות - האחד נוגע למחלוקות שהתגלעו בין המבקשים מס' 1 ו-2 לבין המשיבה, והשני נוגע למחלוקות שהתגלעו בין המבקשים מס' 3 ו-4 לבין המשיבה - חייב הבורר את המשיבה לפצות את המבקשים בגין ליקויי בניה שהתגלו בדירות (להלן – "פסקי הבוררות"). המבקשים ביקשו לאשר את פסקי הבוררות. המשיבה ביקשה לבטל את פסקי הבוררות לפי העילות שבסעיפים 24(3), 24(4), 24(5) ו- 24(7) לחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968 (להלן – "חוק הבוררות"). בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט מ' רביד), בפסק דינו מיום 13.3.03, דחה את בקשות המבקשים והחזיר את הדיון לבורר "כדי שידון בשאלה האם עומדת לחברת קוטלר עדיקא [המשיבה – י' ט'] הזכות לבצע תיקונים בדירות הדיירים [המבקשים – י' ט'] וזאת בהתחשב בהתנהגותה ובהתנהגות הדיירים בכל התקופה שקדמה להפניית הסכסוך לבוררות".
המבקשים ביקשו להרשות להם לערער.
2.דין הבקשה להידחות.
מתוך העיון בפסק דינו של בית המשפט המחוזי עולה כי יש יסוד לטענת המשיבה כי לא ניתן לה למצות את זכותה להשמיע עדים בבוררות, להוכחת זכותה לבצע תיקונים בדירות המבקשים. אין לשלול, אפוא, את מסקנתו של בית המשפט המחוזי כי "לא ניתן לומר שלא נגרם לה [למשיבה – י"ט] עיוות דין". במצב זה, וכאשר קינן בלבו של בית המשפט חשש כזה, אין מקום להתערב בפסק דינו.
3. הבקשה נדחית.
ניתנה היום ל' בכסלו תשס"ד
(25.12.03).
ש ו פ ט