רע"א 3465/10 אורן אברהם נ. חברת השמירה בע"מ

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי (כב' השופט י' פרגו) מיום 13.4.2010 שלא להיעתר לבקשה לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד אותה הגישו המבקשים לבית המשפט.

2.

עיינתי בבקשה ובתגובה ולא ראיתי ליתן רשות ערעור.

3.

פסק הדין ניתן לאחר שמשך תקופה ארוכה עד למאד המבקשים לא הגישו תצהירי עדות ראשית בתביעה שהוגשה נגדם בגין גזילת סודות מסחריים. בסופו של דבר, למועד שנקבע להוכחות – לא התייצבו המבקשים. המבקשים תולים את הקולר בכל המחדלים בעורך דינם דאז, שאינו עוד עורך דין. המבקשים טוענים כי בא כוחם לשעבר לא הודיע להם על הדיון שנקבע, וכי לא היה להם יומם, ואין הם אשמים במחדל.

4.

בית המשפט הבהיר אמנם כי שלוחו של אדם (בא כוחם של המבקשים) כמותו, אך ניכר כי לא רק על כך ביסס את הכרעתו שלא לבטל את פסק הדין. בית המשפט נכנס לעובי הקורה וביסס הכרעתו על העובדות שהוכחו לו. ההחלטה בבקשת הביטול דומה, במהותה, לפסק דין לגופו של עניין. בין השאר הסתמך בית המשפט על מחיקות שנעשו במחשב של המבקשים בסמוך לאחר שצו בית המשפט נמסר להם, ועל ראיות חד משמעיות נוספות ובהן מסמכים שנתפסו בידי כונס הנכסים המראים את השימוש שעשו המבקשים ברשימת הלקוחות של חברת השמירה בע"מ, בניגוד להסכם שנחתם עמם. בסופו של דבר הגיע בית המשפט למסקנה כי אפילו היה פסק הדין מבוטל הדבר לא היה אמור להביא תועלת למבקשים בהעדר הגנה נגד התובענה. מסקנה זו מקובלת עלי. אזכיר כי המבקשים לא הגישו תצהיר בעת ניהול ההליך. גם התצהיר שהוגש בתמיכה לבקשת הביטול לא כלל התייחסות ראויה לטענות הנתמכות בתצהירים שהוגשו לבית המשפט על ידי המשיבה-התובעת. כפי שצריך היה לעשות כדי לנסות להביא לביטולו של פסק הדין.

5.

זאת אף זאת – בהמלצת בית המשפט הסתפקה התובעת בעת מתן פסק הדין בהעדר התייצבות בפיצוי של 100,000 ש"ח. מאד סביר בעיני כי היענות לבקשה ושמיעת התיק מחדש היתה גוררת פיצוי גבוה יותר.

6.

לא מצאתי פגם בשיקולי בית משפט קמא, הבקשה נדחית. המבקשים ישאו בשכר טרחת עו"ד המשיבים בסך 15,000 ש"ח.