רע"א 3470/10 מלכיאל שרבט נ. יצחק שרבט

1.

לפני בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (כבוד השופטת ד"ר ד' אבניאלי ) מיום 7.4.2010, בה נקבע, בין היתר, כי ההתחשבנות בין הצדדים ביחס לשתי חלקות מקרקעין (חלקה 31 וחלקה 179) תתייחס אך ורק להוצאות שהוצאו על ידי מי מהם בגין חלקות אלו עד למועד ההתמחרות שנערכה בקשר עם חלקה 31

ולא לאחריה.

2.

המבקש והמשיבים 1-3 הינם אחים, אשר במשותף עם שני אחים נוספים, הקימו וניהלו חברה לבניין. בשלב מסוים, עלו יחסיהם של המבקש ואחיו על שרטון ובין הצדדים התקיימו במהלך השנים הליכים משפטיים רבים ושונים בענייני רכוש. בפי המבקש טענות ומענות בנוגע להתנהלותם של אחיו כלפיו, אשר איני מוצאת מקום להידרש אליהן במסגרת בקשה זו. אציין, בתמצית, כי לדברי המבקש, פעלו אחיו על מנת לנשל אותו ואת ילדיו מתפקידיהם בחברה.

ההחלטה העומדת במוקד בקשת רשות ערעור זו נוגעת למקרקעין אשר חולקו לשתי חלקות – חלקה 31, אשר בהסכמת הצדדים נמכרה בהליכי התמחרות; וחלקה 179, אשר טרם נמכרה. במעמד הדיון שהתקיים ביום 7.4.2010, לאחר שובם מהפסקה בדיון, הודיעו הצדדים לבית המשפט קמא על ההסכמות אליהן הגיעו, לרבות הסכמתם למינוי רואה חשבון אשר יבדוק את הוצאות הצדדים ואת ההחזרים המגיעים למי מהם, הן ביחס לחלקה 31 והן ביחס לחלקה 179. נוכח הסכמתם של הצדדים ניתנה החלטתו של בית המשפט קמא, אשר הורתה לצדדים, בין היתר, על הגשת בקשה להתחשבנות ביניהם בגין ההוצאות שהוצאו על ידם בעבור תשלומי מיסים ותשלומים אחרים בגין שתי החלקות הנדונות. עוד נקבע, כי התחשבנות זו תועבר לידיו של רואה חשבון שימונה על ידי בית המשפט לשם הכרעה בשאלת זכאותם של מי מן הצדדים להחזרים בגין הוצאותיהם. לבסוף נקבע לעניין זה, כי ההתחשבנות תוגבל להוצאות שהוצאו על ידי הצדדים עד למועד ההתמחרות ולא מעבר לכך וכי הצדדים לא יעלו כל טענה האחד כלפי משנהו "בגין העסקה נושא ההתמחרות או בגין כל הוצאה או תשלום שהוצאו על ידם לאחר שתתקבל חוות דעתו של רו"ח שימונה ביחס לתשלומים שהוצאו עד למועד ההתמחרות", כך בלשונו של בית המשפט קמא.

להשלמת התמונה יצוין כי ביום 13.4.2010 הגיש המבקש בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון מיום 7.4.2010, בה טען כי מהפרוטוקול נשמטו פרטים ביחס לחילופי הדברים בין הצדדים, לאחר שהציגו בפני בית המשפט את ההסכמות אותן גיבשו במהלך ההפסקה בדיון. נטען, כי במעמד הדיון התייחסו הצדדים לשומת מס שבח המקרקעין, וכי המבקש טען, בין היתר, כי אין מקום לחייבו בתשלום רבע מן המיסים החלים על הנכס נוכח העובדה כי חלקו בנכס בפועל עומד על שישית (החלקות רשומות על שם ארבעה אחים אך בפועל, כך נטען, הזכויות בהן מוקנות לכל ששת האחים). אף על פי כן, כך לטענת המבקש, אין בפרוטוקול כל ביטוי לדברים אלה. ביום 27.4.2010, נעתר בית המשפט קמא לבקשה והורה על תיקון הפרוטוקול כמבוקש. בקובעו כי חילופי הדברים הנדונים זכורים לו וכי יש בתיקון כדי להמחיש כי החלטתו מיום 7.4.2010 ניתנה לאחר שמיעת הטיעונים הנזכרים בבקשת התיקון, אשר לא נרשמו בפרוטוקול כנדרש.

3.

עתה עותר המבקש, כי תינתן לו רשות לערער על החלטתו של בית המשפט קמא מיום 7.4.2010. ביסוד בקשה זו עומדת טענתו של המבקש לפיה לא היה מקום להגביל את ההתחשבנות בין הצדדים להוצאות שהוציאו בגין החלקות עד למועד ההתמחרות בלבד, שכן הגבלה כזו לא היוותה חלק מן ההסכמות אותן גיבשו הצדדים במעמד הדיון. לכך מצטרפת העובדה כי לגישת המבקש יש בהגבלה זו כדי לקפח אותו באשר הוא צפוי להוציא הוצאות רבות ביחס למקרקעין אף לאחר מועד ההתמחרות, בין היתר בגין מס שבח והיטל השבחה החלים על הנכס כמו גם בגין שכר טרחת רואה החשבון העתיד להתמנות על פי החלטת בית המשפט קמא. עוד נטען כי חלקו הרשום בנכס הוא רבע אך חלקו הממשי הינו שישית בלבד, ועל כן ההגבלה שקבע בית המשפט קמא תחסום בפניו את הדרך מלדרוש את ההפרש בין ההוצאות שהוציא בגין חלקו בנכס (כפי רישומו במרשם המקרקעין) להוצאות בגין חלקו בנכס (כפי שהוא בפועל). על יסוד כל האמור, טוען המבקש כי יש לבטל את ההגבלה שקבע כאמור בית משפט קמא ולקבוע כי הוא זכאי לדרוש כל הוצאה שהוציא או יוציא בקשר עם המקרקעין, בין לפני ההתמחרות ובין לאחריה.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

עיון בפרוטוקול הדיון בבית המשפט קמא מעלה כי החלטתו של בית המשפט קמא להגביל את ההתחשבנות בין הצדדים להוצאות שהוציאו עד למועד ההתמחרות בלבד אכן משקפת נכונה את ההסכמות אותן גיבשו הצדדים במהלך הדיון. כך, ציין בא כוחם של המשיבים 1-3 כי : "מוסכם על ידי הצדדים

תוך

45 יום את טענותיהם [כך במקור] בעניין הוצאות שהיו על הקרקע והענין יובא להכרעת בית המשפט ולא יועבר לבוררות" (ההדגשה הוספה).

ובהמשך הדברים הוסיף בא כוחם של המשיבים 1-3 וציין כי: "מוסכם שבמסגרת הליכי בוררות או מתנהלים בין הצדדים [כך במקור] וכן בהליכים משפטיים שיהיו בעתיד לא יועלו טענות לגבי חלקה מס' 31 על מי מהצדדים

[כך במקור]

כולל ההוצאות לגבי החלקה " (ההדגשה הוספה). מן האמור לעיל עולה, על פניו, כי הצדדים הסכימו שההתחשבנות ביניהם בקשר עם המקרקעין תתייחס להוצאות העבר (קרי, עד למועד ההתמחרות) ולא להוצאות עתידיות. יתרה מכך, טרם הגשת בקשת רשות הערעור דנן פנה המבקש אל בית משפט קמא בבקשה לתיקון פרוטוקול הדיון. אילו אכן סבר המבקש כי הצגת ההסכמות שהושגו בין הצדדים כפי שפורטו בפרוטוקול (וכפי שמצאה לאחר מכן ביטוי בהחלטת בית המשפט), אינה משקפת נכונה את ההסכמות שגובשו, ניתן היה לצפות כי יעתור לתיקון הפורטוקול גם בענין זה. העובדה כי לא עשה כן אף היא אומרת דרשני.

5.

אשר על כן, הבקשה נדחית, בלא צורך בתגובת המשיבים. אין צו להוצאות.