רע"א 3470/22 מדינת ישראל נ. ד"ר שלמה נס, עו"ד ורו"ח אלי שפלר, רו"ח מפרקי

1.

לפניי בקשת רשות ערעור העוסקת בשני עניינים: האחד , בקשה לאיחוד הדיון בת"א 55482-05-15 המתנהל במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב מזה כשבע שנים עם הדיון בת"א (ת"א) 51721-03-20 ד"ר שלמה נס נ' קוסט פורר גבאי את קסירר (שותפות רשומה) (להלן: הבקשה לאיחוד הדיון ו- ההליך הנוסף , בהתאמה); השני , בקשה לתיקון כתב הגנה שהגישו המבקשות לאור טענות שהועלו על ידי המפרקים נגד רואה החשבון המבקר במסגרת ההליך הנוסף ולאור החלטת בית משפט זה בע"א 8416/19 עו"ד שלמה נס נ' מדינת ישראל (22.12.2021) (להלן: הבקשה לתיקון כתב ההגנה ).

דין בקשת רשות הערעור להידחות, ללא צורך בתגובה.

2.

ככל שהדברים אמורים בבקשה לאיחוד הדיון, הרי שהיא הפכה תיאורטית, לעת הזו, וזאת לאחר שהתביעה בהליך הנוסף סולקה על הסף בפסק דינו של בית המשפט קמא מיום 4.5.2022. ויובהר, ככל שיוגש ערעור על פסק דין זה, והוא יתקבל באופן שיביא לחידוש הדיון בהליך הנוסף, ייווצר מצב דברים חדש, והמבקשות יהיו רשאיות להגיש בקשה מחודשת לאיחוד הדיון בבית המשפט קמא, אשר יכריע בה כפי שימצא לנכון. מכלול זכויות וטענות הצדדים שמורות להם. למותר לציין שאינני מביע כל עמדה באיזה מהעניינים הללו.

3.

ככל שהדברים אמורים בבקשה לתיקון כתב ההגנה, הרי שדינה להידחות לגופה.

בכל הנוגע לטענות שהעלו המפרקים נגד רואה החשבון המבקר במסגרת ההליך הנוסף, הרי שהן לא מהוות בעיקרן חידוש מבחינת המבקשות, והסברי המבקשות ביחס לכך בפסקה 58 לבקשת רשות הערעור אינם מלמדים אחרת. זאת ועוד, היה באפשרות המבקשות לדעת על מכלול טענות המפרקים נגד רואה החשבון המבקר לכל המאוחר בעת הגשת התביעה נגדו בהליך הנוסף, דהיינו לפני למעלה משנתיים. אם התרשלו בכך אין הדבר מצדיק עיכוב נוסף של הדיון בתיק זה. לבסוף, אך לאחרונה, ביום 23.5.2022, הגישו המבקשות הודעת צד ג' נגד גורמים שונים, ובכללם רואה החשבון המבקר. יש להניח שבהודעה זו כללו את מכלול טענותיהן בעניינו.

ככל שמדובר בתיקון לאור ההחלטה שניתנה בע"א 8416/19 – הרי שהחלטה זו עסקה בעיקרה באופן בו יש לבחון את טענות ההתיישנות שהעלו המבקשות ממילא בכתב הגנתן. המבקשות אינן מבהירות מדוע הבהרות אלה מצריכות תיקון של כתב ההגנה, ואמירה כללית לפיה פסק הדין יצר " 'מצע התיישנות' חדש ", או כי הוא מהווה " חידוש משמעותי של המצב המשפטי... באופן המחייב ניסוח מחדש של הגנת הנתבעות " הן בגדר הצהרות בעלמא, שאין בצדן כל הסבר לגופם של דברים. ככל שמצויות בפסק הדין אמרות אגב העוסקות בעניינים נוספים, הרי שהן בוודאי לא מהוות סיבה המצדיקה מתן זכות לתקן כתב הגנה שבע שנים לאחר שהוגשה התביעה. באשר לטענות הנזכרות בפסקה 62 לבקשת רשות הערעור, הרי שלא מצאתי כמותן בבקשה המקורית שהוגשה לבית המשפט המחוזי, וכבר מטעם זה אין הן יכולות לשמש בסיס לערעור.

4.

סוף דבר – לא מצאתי בבקשת רשות הערעור כל בסיס להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא – כך, אף מבלי להידרש להלכות הידועות בדבר היקף התערבותה המצומצם של ערכאת הערעור בעניינים מסוג זה. לדברים אלה משנה תוקף בהינתן התמשכות ההליכים בתיק זה, אשר קצב התנהלותו בוודאי אינו משביע רצון. בית המשפט קמא ציין בהחלטתו כי " עם כל ההבנה למשקל התיק ומורכבותו, נראה כי אין מקום לעכבו עוד ואף יש מקום ליזום צעדים לזירוז ההליך " – דברים כדורבנות, ויש לקוות כי כך אכן יעשה.

5.

המבקשות ישאו בהוצאות המשיבים בסכום של 5,000 ש"ח. בקביעת סכום זה הבאתי בחשבון את העובדה שלא התבקשה תגובה.