רע"א 3494/06 אחים בן רחמים (צפון) בע"מ נ. דור אנרגיה בע"מ

1.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בע"א 1218/05 (סגן הנשיא ג' גינת, והשופטות ש' שטמר וב' בר-זיו), לפיו נדחה ערעור המבקשים על פסק הדין של בית המשפט השלום בחיפה בת"א 9901/97 (כב' השופט י' וגנר).

2.המשיבה, דור אנרגיה בע"מ (להלן: דור אנרגיה ) הגישה שטר חוב לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל על סך של 259,617.74 ₪, כנגד המבקשים, בגין חוב של המבקשת 1, חברת אחים בן רחמים (צפון) בע"מ, (להלן: חברת בן רחמים ), עבור שמנים ודלקים שרכשה מדור אנרגיה. המבקש 2, שמעון בן רחמים, ערב לחובות חברת בן רחמים. המבקשים הגישו התנגדות לביצוע השטר וניתנה להם רשות להתגונן. המבקשים אף הגישו תביעה שכנגד בה טענו לנזק שנגרם לטרקטור שבבעלות חברת בן רחמים בעקבות שימוש בשמן פגום שרכשה מדור אנרגיה.

3.בית משפט השלום קבע כי למעשה אין מחלוקת בין הצדדים בעניין גובה החוב. במחלוקת בנוגע לשטר שהוגש, העדיף בית המשפט את גרסת דור אנרגיה, שלפיה השטר נחתם בשנת 1994 ונועד להבטיח תשלום מוצרי הדלק שנמכרו לחברת בן רחמים באשראי, ודחה את גרסת המבקשים כי השטר נחתם בשנת 1991 וניתן כנגד עסקה ספציפית. כן קבע כי דור אנרגיה פעלה כדין כשמילאה את הסכום על גבי השטר שנמסר לה כשהוא ריק בעניין זה. לפיכך קיבל בית המשפט את התביעה וקבע כי על המבקשים לשלם לדור אנרגיה את הסכום הנקוב בשטר. בית המשפט דחה את התביעה שכנגד שהגישו המבקשים בשל אי הוכחת קשר סיבתי בין השימוש בשמן שרכשה חברת בן רחמים מדור אנרגיה לבין התקלה שנגרמה לטרקטור. על פסק הדין הגישו המבקשים ערעור לבית המשפט המחוזי ואילו דור אנרגיה הגישה ערעור שכנגד.

4.בית המשפט המחוזי דחה את הערעור ואת הערעור שכנגד. בית המשפט קבע כי אין מקום לטענות בדבר החוב הנטען, שכן למעשה לא היתה מחלוקת לגבי גובה החוב ולגבי ערבותו של המבקש 2 לחוב. עוד קבע כי טענת המבקשים בדבר השמן הפגום באה לתקוף ממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי בית משפט השלום, ודחה את הטענה שלפיה היתה בידי דור אנרגיה ראיה של דגימת השמן הפגום, או שיכולה היתה להיות בידיה, וכי הראיה לא הגיעה לידיעת הצדדים או לבית המשפט. עוד קבע בית המשפט המחוזי שלא הוכח שנעשה שימוש בשמן לא תקין וכי שאלה בנושא זה כלל לא נדונה בבית משפט השלום ולכן אין להעלות טענה זו בערעור. מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.

5.המבקשים חוזרים וטוענים בבקשתם כי המשיבה ביצעה בדיקה של השמן שממנו ניזוק הטרקטור ולא גילתה את תוצאותיה או שהתרשלה באי ביצוע בדיקה כנדרש. בכך גרמה לנזק ראייתי למבקשים שהעביר אליה את נטל השכנוע כי סיפקה שמן תקין והיא לא הרימה את הנטל. המבקשים חוזרים על טענותיהם לגבי השטר שהוגש לביצוע, ולפיהן לא היה מקום להגישו לאור טענתם בעניין הנזק שנגרם לטרקטור.

6.עיינתי בבקשה ובפסקי הדין של הערכאות דלמטה ולא מצאתי מקום להתערב בהם. ראשית, הבקשה תחומה במסגרת עניינם של הצדדים הישירים למחלוקת ואין היא מעלה שאלות בעלות אופי חוקתי או ציבורי בעל תחולה רחבה יותר שלגביהן תישקל ככלל רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3), 123), למרות ניסיונם של המבקשים לטעון כי יש בבקשה עניין ציבורי. שנית, ולגופו של עניין, הטענה בדבר העלמת ראיות מצד המשיבה הועלתה על ידי המבקשים בפני שתי הערכאות דלמטה, ונדחתה, משלא נמצא לה בסיס בעובדות שהוכחו. יתרה מכך, בית משפט השלום דחה את התביעה שכנגד שהגישו המבקשים לאור אימוץ ממצאי המומחה מטעמו שקבע כי אין קשר סיבתי בין התקלה שהתגלתה בטרקטור לבין מילוי השמן, בין היתר, לאור הזמן הקצר שעבר בין מילוי השמן לבין המועד בו התגלתה התקלה. לפיכך קבע בית משפט השלום כי למחלוקת בין הצדדים בעניין השמן לא היתה למעשה כל חשיבות מעשית. במצב דברים זה, לא ראה בית המשפט המחוזי מקום להתערב בקביעת בית משפט השלום המבוססת על הממצאים שהוכחו בפניו, ואף אני לא מוצאת לנכון לעשות כן, שכן לא מצאתי בפי המבקשים כל טענה אשר יש בה כדי לערער את מסקנות המומחה מטעם בית המשפט. ממילא, אין מקום לשעות לטענת המבקשים בעניין ביצוע השטר, כאשר הלכה למעשה לא חלקו על החוב שנועד לגבות מהם.

הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.