רע"א 3517/98 אסמעיל נעימה נ. אחמד נעימה

1.המשיבה מס' 2 (להלן - "המשיבה") הגישה לבית משפט השלום בחיפה תביעה לסילוק ידו של המשיב מס' 1 (להלן - "המשיב") ממקרקעין מסוימים ובית משפט השלום (כבוד השופטת ב' בר-זיו), בפסק דינו מיום 12.1.97, חייב אותו לפנות את המקרקעין. ערעורו של המשיב נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד הנשיא מ' סלוצקי והשופטים ש' פינקלמן ומ' נאמן), בפסק דינו מיום 10.9.97. בקשתו של המשיב להרשות לו לערער וכן לעכב את בצוע הפינוי נדחתה על ידי בית המשפט העליון.

ביום 28.1.98 הגישו המבקשים תובענה לבית המשפט לעניני משפחה בחיפה נגד המשיבים ובה עתרו לפסק דין הצהרתי "שיכריז כי המבקשים או מי מהם זכאים להירשם כבעלים של מקרקעין מסויימים, כי הרישום הושג בדרכי תרמית, כי המבקשים מחזיקים במקרקעין עשרות שנים והם בעלי החזקה בהם וכי למשיב מס' 1 אין זכות להגיע לפשרה כלשהי בנוגע למקרקעין עם המשיבה מס' 2". יחד עם התובענה הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני נגד ביצוע הליכי מכירה, העברה, עיקול או פעולה אחרת במקרקעין. בית המשפט (כבוד השופט א' גלובינסקי), בהחלטתו מיום 9.2.98, קבע כי אין לו סמכות לדון בענין והעביר את הדיון לבית משפט השלום בחיפה, אך השאיר על כנו צו מניעה זמני אותו נתן במועד מוקדם יותר. המבקשים ביקשו רשות לערער על החלטתו של בית המשפט לעניני משפחה בענין הסמכות. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט י' יעקבי-שוילי), בהחלטתו מיום 9.3.98, דחה את בקשתם.

בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט י' כהן), שאליו הועבר הדיון, בהחלטתו מיום 19.4.98, דחה את בקשת המבקשים לצו מניעה זמני. בקשתם של המבקשים להרשות להם לערער על החלטתו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי (כבוד השופט מ' הס), בהחלטתו מיום 25.5.98.

על החלטה אחרונה זאת מבקשים המבקשים להרשות להם לערער לפני בית משפט זה. כן בקשו לעכב את ביצוע הליכי הפינוי. המשיבים השיבו על הבקשה.

2.המבקשים הם אחיו, בניו, אשתו ואחותו של המשיב. טענתם, בתמצית, היא שהם מחזיקים בקרקע באופן עצמאי ובנפרד מהמשיב במשך תקופה ארוכה (בין 34 שנים ל10- שנים), שפינוי המקרקעין יפגע בזכויותיהם מבלי שניתן נגדם פסק דין, וכי מסיבה זאת היה על המשיבה לצרפם לתביעת הפינוי. לענין צו המניעה הזמני, טוענים הם כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם מאחר שפינויים מהמקרקעין יביא לאבדן מקור פרנסתם, בעוד שלמשיבה לא יגרם כל נזק, במיוחד לאחר שנמנעה מלנקוט צעדים כנגד המשיב או המבקשים במשך שנים ארוכות.

על כך השיבה המשיבה במכלול של טענות לרבות בטענה כי כל טענותיהם של המבקשים הן טענות כזב הנסתרות על ידי דברי המשיב עצמו בתצהיריו ובטיעוני בא כוחו. עוד סמכה על החלטותיהם של בתי המשפט, לרבות בית משפט זה, שדנו בטענותיו של המשיב בעבר.

3.חזרתי ועיינתי בבקשה להרשות ערעור, בבקשה לעכב את הביצוע ובתשובת המשיבה, ולא מצאתי טעם כלשהו המצדיק את עכוב ביצוע הפינוי של המקרקעין.

לפיכך אני דוחה את הבקשה להרשות ערעור ואת הבקשה לעכב את ביצוע הפינוי.

המבקשים ישאו בשכר טרחת עורך הדין של המשיבה בסך 10,000.- ש"ח.