רע"א 3525/00 ראודור רוזנר נ. בנק לאומי לישראל בע"מ

1.לפני בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, לפיו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים, אשר דחה את תביעת המבקש לחייב את המשיב בהצגת דפי החשבון הבנקאי לו ערב המבקש בעבר.

2.כנגד המבקש ניתן ביום 28.8.88 פסק דין בהסכמה ( להלן: פסק הדין ), לפיו הוא חוייב, כערב לחיוביה של חברת חי"ר השכרת רכב בע"מ ( להלן: החברה ) כלפי המשיב בחשבון הבנק שניהלה החברה אצל המשיב בסניף בירושלים, לשלם למשיב 349,367 ש"ח בצירוף ריבית וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ. לטענת המבקש, יש לו "יסוד לחשוב" כי כספים שהופקדו בחשבון הבנק של החברה לאחר מועד פסק הדין, אשר היה בהם להקטין את חובו-שלו למשיב, הועברו על ידי המשיב לחשבון בנק אחר של החברה אשר לא היה מובטח בערבויות או בבטחונות אחרים של המבקש. המבקש פנה למשיב בכתב לברר אם יש בסיס לחשדות אלה, ומשלא נענה הגיש תביעה נגד המשיב למתן דפי החשבון של החברה מתאריך 1.6.88 ועד ליום הגשת התביעה - ביום 29.1.98 - תוך חיובו-הוא בתשלום עלות הנפקת אותם דפים על ידיהמשיב.

3.בית משפט השלום הורה למבקש לפרט את עילת תביעתו, ולבסוף דחה את התביעה. נימוקו היה, שכל מה שקדם לפסק הדין - חיובים או תשלומים - נבלע בתוכו, ופסק הדין מבטא את יתרת החוב ביום פסק הדין. באשר למה שאירע אחריו, משהודיע המשיב בתגובתו כי אין המבקש נתפס בחיובים חדשים כלשהם שנערכו בחשבון החברה מכוח ערבותו, הרי שאין חשבון הבנק מצמיח עוד חיובים במערכת היחסים בין המבקש לבין המשיב. עוד הוסיף וקבע, שתביעה למתן חשבונות לא נועדה לקבלת מידע למטרת התחשבנות של המבקש עם צד שלישי כלשהו. לפיכך, דחה בית משפט השלום את התביעה בשלה עדר עילה.

בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש, תוך שציין כי אין בכך כדי למנוע מהמבקש להעלות בלשכת ההוצאה לפועל טענת "פרעתי" או לחזור לחברה וליתר הערבים בתביעת השבה.

4.דין הבקשה להדחות. כל טענותיו של המבקש מכוונות לאירועים ותשלומים שאירעו לאחר פסק הדין. המסגרת הנאותה לבירור טענות מסוג זה היא לשכת ההוצאה לפועל. מה גם, שהבקשה אינה מעלה כל שאלה בעלת חשיבות כללית הראויה להתברר בגלגול שלישי בבית משפט זה.

הבקשה נדחית. המבקש ישלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח.