רע"א 3543/97 רז סינאי יפה נ. כלל חברה לביטוח בע"מ

המבקשת הגישה לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו תובענה כנגד המשיבה, ובה עתרה לקבלת פיצויים בגין נזק גוף שנגרם לה, לטענתה, בתאונת דרכים. לטענת המבקשת, היא נחבלה מדלת הרכב ומעדה, והנזקים שנגרמו לה הם תוצאת השימוש ברכב, כמשמעו בסעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, התשל"ה1975-. לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי האירוע המתואר הינו תאונת דרכים. המחלוקת היתה בשאלה, אם אכן אירע אירוע זה כאמור בגירסת המבקשת. בית משפט השלום קיבל את התובענה וקבע, כי אכן המבקשת נפגעה כאמור. קביעתו כך היתה, למרות שנמצאו סתירות בעדותה של המבקשת ולמרות שהיתה זו עדות יחידה של בעל דין במשפט. בית המשפט קבע כי גירסת המבקשת עומדת על רגליה היא.

המשיבה ערעורה לבית המשפט המחוזי. ערעורה נתקבל. בית המשפט קבע, כי לאור חומר הראיות שהיה בפני הערכאה הראשונה, לא היה מקום לקבל את תביעתה של המבקשת. כך הדבר בשל היות עדותה עדות יחידה של בעל דין, כאשר בית משפט השלום לא נימק בצורה מספקת מדוע הוא מסתמך רק על עדות זו מקום בו המבקשת נמנעה מלהביא להעיד קרובי משפחה שיכלו להעיד, ובשעה שדבריה היו נגועים בסתירות. כן צויינה העובדה כי גירסת המבקשת לא עלתה בקנה אחד עם הרישומים הרפואיים. בית המשפט קבע - לפיכך - כי המבקשת לא עמדה בנטל השכנוע.

על החלטה זו מונחת בפני בקשת רשות ערעור. המבקשת טוענת כי היתה תשתית ראייתית מספקת בפני הערכאות קמא להכיר בחבותה של המשיבה כלפיה. אליבא דמבקשת, טופס התביעה שהוגש על ידה לחברת הביטוח בסמוך לאירוע מהווה חיזוק ראייתי לאמינות עדותה. הוא הדין לענין ביצוע שיחזור על ידי המבקשת בפני שופט בית משפט השלום וכן לאור ההתרשמות של הערכאה הראשונה ממהימנותה של המבקשת. אליבא דמבקשת, שגה בית המשפט המחוזי משהתערב בממצאי מהימנות במקרה דנן, וכי אין באותן סתירות שנתגלו בעדותה של המבקשת כדי לבסס את היות כל גירסתה, גירסת שקר, שאינה מקימה את כלל השכנוע.

לאחר שעיינתי בחומר שבפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. יאמר מיד: אין בבקשה ובצרופיותיה כל שאלה משפטית בעלת חשיבות משפטית ציבורית מיוחדת, שיש בה כדי ליתן רשות ערעור (ראה: בר"ע 183/82

חניון חיפה נגד מצת אור , פ"ד ל"ו

(3) 123). אין בבקשה זו אלא טענה כנגד ממצאים עובדתיים ומסקנות עובדתיות ראייתיות של הערכאות קמא. אין בהשגות אלה כדי להקים עילה למתן רשות ערעור בפני ערכאה שלישית ולפיכך דין הבקשה להידחות.

המבקשת תשא בהוצאות המשיבה בסך 3,000 ש"ח.