החלטהעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 355/97 נצר בועז נ. איטח אינס

ניתן ביום

בקצרה

אחר · מחיקת נתבע מכתב תביעה - קיומה של עילת תביעה נגד נתבעבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה בקשה למחוק משיבים בהמרצת פתיחה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטה שסירבה למחוק נתבעים מהמרצת פתיחה. נקבע כי המבחן להשארת נתבע הוא קיומה של עילת תביעה נגדו ולא רק היעדר נזק לו. לאחר בחינת התובענה נמצא כי קיימת עילה וסעד נגד המבקשים כמנהלי החברה.

העובדות

המבקשים הם נתבעים בהמרצת פתיחה. הם טוענים לעילה ולסעד נגדם בשל סירובם, כמנהלי המשיבה 4, לרשום העברת מניות לכל אחד מהמבקשים. המבקשים הצהירו כי ימלאו אחר כל צו של בית המשפט.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם די בכך שלא ייגרם נזק לנתבע כדי להשאירו כצד להליך, או שיש לבחון אם קיימת עילת תביעה נגדו?
  2. 2.האם קיימת עילת תביעה נגד מנהלי החברה המסרבים לרשום העברת מניות לתובעים?

הלכות

  1. 1

    המבחן להשארת נתבע בהליך אינו הנזק הנגרם לו, אלא קיומה של עילת תביעה נגדו; עצם היותו נתבע ללא עילה מהווה נזק.

    ״על כל פנים לא הנזק הוא המבחן, אלא קיומה של עילת תביעה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עילת תביעה
  • נזק
  • העברת מניות
  • רשות ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בית המשפט העליון

רע"א 97 /

355

בפני:

כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן

המבקשים

:

1.

נצר בועז

2.

אשל אשר

3.

שוב משה

נגד

המשיבים

:

1.

איטח אינס

2.

איטח דוד

3.

איטח יהושע

4.

זכרון שושנה

5.

ניסן דני

בקשת רשות ערעור על החלטת

בית

המשפט

המחוזי בתל-אביב-יפו

מיום

18.12.96 ב-ה"פ 1601/96

המ'

16227/96 שניתן על ידי

כבוד

השופט קלינג

החלטה

1.בית משפט קמא (כב' השופט ד"ר ג' קלינג) דחה בקשה למחוק את המבקשים כמשיבים בהמרצת הפתיחה שבפניו. הנמוק לדחיה הוא: "לא נראה לי שבשלב זה ראוי להעתר למבוקש בתיק המ' 16227/96. לא יגרם נזק למבקשים בבקשה זו אם ימשיכו להיות בעלי הדין באשר כלם מיוצגים בלאו הכי על ידי עו"ד שימשיך לייצג את החברה".

2.צודק ב"כ המבקשים בטענה כי לא די בכך שלא ייגרם נזק לנתבע כדי להשאירו כצד לתביעה, אלא על התביעה לגלות עילת תביעה נגדו. נכון גם שעצם היותו אדם נתבע בהליך - אם אין עילה נגדו - מגלמת "נזק" הנגרם לו. על כל פנים לא הנזק הוא המבחן, אלא קיומה של עילת תביעה.

3.עיון בתובענה מלמד כי המבקשים טוענים לעילה ולסעד נגד המבקשים, המסרבים - כמנהלי המשיבה 4 - לרשום העברת מניות לכל אחד מהמבקשים ואף שהצהירו כי ימלאו אחר כל צו של בית המשפט, אין המשיבים חייבים להסתפק בכך.

לפיכך נדחית בקשת רשות הערעור על החלטת השופט קמא, ללא הזמנת תשובה וללא צו להוצאות.

ניתנה היום, ג' בניסן תשנ"ז (10.4.97).

ש ו

פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97003550.

J03

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1המבחן להשארת נתבע בהליך אינו הנזק הנגרם לו, אלא קיומה של עילת תביעה נגדו; עצם היותו נתבע ללא עילה מהווה נזק.