פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3585/19
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשים:
1. בי.אייצ'.אר.אי.פסגה ישראל בע"מ
2. צבי בן דוד
3. אהרון הרו
נ ג ד
המשיבים:
1. יצחק בוגר
2. שלום מרדכי קרל
3. יהודה צבי קרל
4. יהונתן עידו
בקשת רשות לערער על
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ו' פלאוט) ברע"א 72378-03-19
מיום 16.4.2019
בשם המבקשים:
עו"ד עמרי ארז
החלטה
1.
המבקשים והמשיבים התקשרו בהסכם, שלפיו המבקשים ישקיעו את כספי המשיבים בפרויקט נדל"ן בארצות הברית (להלן: הפרויקט ). המשיבים הגישו תביעה נגד המבקשים, בטענה שהאחרונים הבטיחו להם תשואה ניכרת על השקעתם תוך הצגת מצגי שווא, וכן התרשלו בניהול הפרויקט. בצד התביעה, הגישו המשיבים בקשה במעמד צד אחד להטלת עיקולים על מספר נכסים שבבעלות המבקשים. ביום 22.10.2018 נעתר בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' הרשם הבכיר א' כרמלי ) לבקשה. המבקשים הגישו בקשה לביטול העיקולים. ביום 28.2.2019 דחה בית המשפט את הבקשה חלקית. נקבע כי קיימת עילת תביעה לכאורה נגד המבקשים, וכי המשיבים עמדו בנטל להוכיח כי אי מתן צו לעיקול יכביד על ביצוע פסק הדין, בהינתן סכום התביעה הגבוה. אשר למאזן הנוחות, בית המשפט קבע כי ההשקעה לא נתונה להפסד מלא, מה שעשוי להשליך על גובה התביעה, ולפיכך יש לצמצם את היקף העיקול ולהסתפק בעיקול על דירות המגורים של המבקשים 3-2. נקבע כי המבקשים 3-2 לא טענו כי העיקולים על דירותיהם יפריעו באופן ממשי להתנהלותם השוטפת. על כן, בית המשפט הותיר את העיקולים על דירות המגורים של המבקשים 3-2 בלבד. בית המשפט דחה את טענת המבקשים שלא הומצאו להם מסמכי בקשת צו העיקול, וקבע כי גם אם הבקשה נמסרה למבקש 2 באיחור, לא נגרם נזק שכן התקיים דיון בבקשה וניתנה לו זכות טיעון. המבקשים הגישו בקשת רשות לערער על ההחלטה. ביום 16.4.2019 דחה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ו' פלאוט ) את הבקשה. נקבע כי אין הצדקה להתערב בהחלטה, וכי מתקיימים התנאים למתן צו עיקול זמני. אשר לסיכויי התביעה, נקבע כי קיימת עילת תביעה לכאורית בכל הנוגע למצגי שווא והתרשלות של המבקשים. בנוגע ליסוד ההכבדה, נקבע כי אי מתן צו עיקול יכביד על ביצוע פסק הדין ככל שהתביעה תתקבל, בייחוד בהינתן סכום התביעה העומד על כ-2,400,000 ש"ח. לעניין מאזן הנוחות, נקבע כי השקעתם של המשיבים לא ירדה לטמיון כליל, שכן פרויקט הנדל"ן אכן נבנה, וכי קשה לכמת את הפסד המשיבים בשלב זה. לפיכך, נקבע כי החלטת בית משפט השלום לצמצם את העיקול לדירת המגורים של המבקשים 3-2 בלבד היא מידתית, בייחוד שהמבקשים 3-2 לא הצביעו על נזק שייגרם להם מהותרת העיקול על כנו. כמו כן, דחה בית המשפט את טענת המבקשים כי לא הומצאו להם כדין מסמכי הבקשה להטלת העיקולים, וקבע כי מדובר בממצאים עובדתיים שאין צידוק להתערב בהם.
2.
מכאן בקשת הרשות לערער שלפניי. המבקשים טוענים, בתמצית, כי המשיבים לא עמדו בהוראות הדין ולא המציאו כנדרש מסמכים למבקשים 3-2, ומטעם זה היה על בית המשפט לבטל את צו העיקול. המבקשים משיגים על כך שבית המשפט המחוזי לא התערב בהחלטת בית משפט השלום אשר הסתמכה על ממצאים עובדתיים שגויים. עוד נטען כי אין עילת תביעה לכאורית נגד המבקשים, שכן לטענתם לא הוצגו כל מצגי שווא כלפי המשיבים, וכי ההסכם בין הצדדים מבהיר במפורש שקיימים סיכונים בהשקעה. המבקשים טוענים גם כי התביעה הוגשה בשיהוי רב, המצדיק אי מתן צווי עיקול.
3.
לאחר שעיינתי בבקשה, מצאתי כי הקביעות בהחלטה אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית שחורגת מעניינם של הצדדים, ורשות לערער אינה נדרשת כדי למנוע עיוות דין. בהתאם לתקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני דוחה את הבקשה.
הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ד' בתמוז התשע"ט (7.7.2019).
ש ו פ ט