פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3588/12
לפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
המבקש:
ד"ר משה וינברג
נ ג ד
המשיב:
מרדכי בלזר
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל אביב-יפו מיום 01.04.2012 בת"א 27190-09-11
שניתן על ידי כבוד השופט י' שבח
בשם המבקש:
עו"ד ר' רטמנסקי
בשם המשיב:
עו"ד מ' גלוסקה
החלטה
בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי (כב' השופט י' שבח) בת"א 27190-09-11 מיום 1.4.12.
1.
המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו תביעה בה טען כי המשיב ז"ל הפר את חובת הנאמנות כלפיו במסגרת ניהול הליך בוררות שהתקיים בפניו. כמו כן הגיש המבקש, בין היתר, בקשות לגילוי מסמכים ומענה על שאלון אשר לדידו יכולים לסייע להוכחת טענותיו נגד כשירות המשיב ז"ל לשמש כבורר.
בית המשפט המחוזי קבע כי בקשות המבקש ייבחנו לאור הוראת סעיף 8 לפקודת הנזיקין המעניקה חסינות לנושאי משרה שיפוטית ובכללם לבורר, וכן במסגרת סעיף 30 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 אשר קובע כי בורר יהיה חסין מתביעה אזרחית בכל עוולה נזיקית למעט עוולות העולות כדי מעילה באמון. משכך, קבע בית המשפט המחוזי כי בקשות המבקש ייבחנו "במשקפת זו, דהיינו האם מדובר בדרישה המתייחסת להוכחת הפרת נאמנות או שמא המדובר בדרישה המתייחסת לטענת רשלנות, חוסר מיומנות, חוסר מקצועיות" (עמ' 1 להחלטה), מה שאף נקבע שעלה מדברי המבקש עצמו בדיון שהתנהל בבית המשפט. באשר לבקשות עצמן, קבע בית המשפט כי המשיב יענה על מספר שאלות מהשאלון אך לא על כולן, וכן יגלה חלק מהמסמכים שביקש המבקש.
מכאן הבקשה שלפניי.
2.
המבקש סבור כי שגה בית המשפט המחוזי עת קבע שבקשותיו תיבחנה רק לאור עוולת הפרת האמונים ולא עוולת הרשלנות. לשיטת המבקש, ייתכן כי בורר יהא כה רשלן עד שרשלנותו תעלה כדי הפרת חובת האמונים. לכן, סבור הוא שיש לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי, ולחייב את המשיב להגיש את יתר המסמכים הנוגעים לעניין טענת הרשלנות שנישאת בפי המבקש.
3.
מנגד, יורשי המשיב ז"ל, אשר באו בנעליו בהליך שלפניי, טוענים כי בקשת המבקש להמצאת מסמכים אינה ישימה שכן המשיב ז"ל השיב כבר בעבר שאין בידו כל מסמכים נוספים הרלוונטיים לתביעה דנן. לכן, יורשי המשיב סבורים שמדובר בהליך סרק שיש לדחותו תוך חיוב המבקש בהוצאות.
4.
דין הבקשה להידחות. באשר לטענה הכללית הנוגעת לקביעת בית המשפט המחוזי בעניין אופן בחינת בקשות המבקש – הרי שסביר שסוגיה זה תידון לגופה בהליך העיקרי, וניתן יהיה לערער עליה, ככל שיחפוץ בכך המבקש, לאחר שיינתן פסק דין.
באשר להחלטה האופרטיבית בעניין גילוי המסמכים. דומה כי מדובר
בהחלטה דיונית של הערכאה המבררת המכירה את התיק ואת הנפשות הפועלות, וברגיל, מסור לה שיקול דעת רחב במסגרת האיזון הנדרש בין הצורך אינטרס היעילות לבין ערך גילוי האמת, ובכגון דא תמעט ערכאת הערעור להתערב ( רע"א 3511/09
קמטק בע"מ נ' אורבוטק בע"מ , סעיף ז' להחלטה והאסמכתאות שם (7.5.09); רע"א 1498/12 דעדוש נ' בן שמחון , פס' 4 להחלטה (29.3.12)).
כידוע " הכלל הוא כי זמנו של ערעור על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית הינו בתום הדיון בתובענה" ( רע"א 4454/12 רנטגן מעלות בע"מ נ' עזמה , פס' 2 להחלטה (28.6.12)). איני רואה בבקשה שלפניי טעם המצדיק סטייה מכלל זה וסבורה אני כי יש לאפשר לערכאה הדיונית לנהל את הדיון לפי שיקול דעתה.
הבקשה, איפוא, נדחית. המבקש יישא בהוצאות יורשי המשיב בסך 5,000 ש"ח.
ניתנה היום, ג' בניסן התשע"ג (14.3.2013).
ש ו פ ט ת