רע"א 359/00 מוניס תמר נ. נתיב דוד חברה לבניין בע"מ

בפני

בקשת המבקשים לפטור מהפקדת ערבון, המתייחסת לבקשת רשות ערעור שהגישו על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בדבר ביטולו של צו מניעה זמני במסגרת תביעה עיקרית של המבקשים לאכיפת הסכם בדירה נשוא המחלוקת.

בית המשפט המחוזי, כבוד השופט גריל, דחה את בקשת המבקשת לעכב את ביצוע החלטתו, בה הוא הורה על ביטולו של צו המניעה הזמני מיום 12.10.99, בבש"א 9119/99, וכן הורה על ביטולו של צו המניעה הזמני שנתן ביום 12.12.99 בבש"א 11520/99.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקשים לעכב את מתן צו המניעה הזמני כנגד המשיבים, במטרה למנוע מהמשיבה 1 (נתיב דוד חברה לבניה בע"מ - להלן "נתיב") לרשום את הדירה מס' 30 בפרוייקט אלונים, רח' העליה, עפולה, על שם נתיב או מי מטעמם; לראות את הודעת ב"כ נתיב בדבר ביטול חוזה רכישת הדירה מיום 11.11.98 כמבוטלת, להצהיר על תוקפו של חוזה הרכישה, ולאסור על ב"כ המשיבים מלעשות שימוש ביפוי הכח המאפשר לו למחוק הערות אזהרה שנרשמו ביום 17.12.98 בלשכת רישום מקרקעין. בקשתם הנוספת של המבקשים בתיק בש"א 11520/99 מיום 12.12.99 היתה למנוע אכלוס הדירה הנ"ל ע"י המשיבים 4 ו5- (מש' גרצקין, שצורפו כמשיבים לבקשה לצו מניעה זמני וכן כנתבעים בכתב התביעה המתוקן שהוגש ביום 15.12.99), ולהורות לרשם המקרקעין לרשום הערה לפי סעיף 130 לחוק המקרקעין בגין צו המניעה מיום 12.10.99, ובגין הצו המורחב מיום 12.12.99.

עמדת המבקשים בתמצית היא כי ההחלטה שניתנה בעניינם ביום 26.12.99 שגויה היא ועל כן מגישים הם בקשת רשות ערעור לבית משפט זה. לשיטתם, קיים הכרח במתן עיכוב הביצוע קודם למסירת החזקה בדירה נשוא הדיון ע"י משיבים 1-3 לידי המשיבים 4-5.

המשיבים טוענים כי המשיבים 4-5 מסרו בינתיים את החזקה בדירתם הקודמת ביום 24.12.99 לרוכשי דירתם והם מתגוררים מאז על ילדיהם הקטנים בדירה קטנה של הורי המשיבה מספר 5. לדעת ב"כ המשיבים התעלמו המבקשים מכך שהוכח שאין להם זכות לכאורה לקבל את הדירה, הואיל והם הפרו את ההסכם, בכך שסירבו למכור את דירתם, ומשום כך גם בוטל ההסכם עמם.

ביום 16.1.00 ניתנה ע"י כבוד השופטת דורנר החלטה אשר במסגרתה ניתן צו ארעי לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 26.12.99 בבש"א 11520/99, וזאת עד למתן החלטה בבקשת המבקשים לפטור אותם מהמצאת ערבון.

בבקשתה טוענת המבקשת 1 כי מצבם הכספי של המבקשים הינו בכי רע שכן המבקש 2 הינו מובטל וללא מקור פרנסה בעוד שעל המבקשים לשלם בגין חוב משכנתא סך של 3,000 ש"ח לחודש בגין הדירה שהמשיבה מסרבת למסור.

עוד טוענים המבקשים כי באם יזכו המשיבים בהליך העיקרי הרי תהיה חובה על המשיבים להשיב למבקשים את הכספים ששילמו להם המבקשים בסך 426,000 ש"ח, ולא תהא להם כל בעיה להיפרע את ההוצאות על דרך קיזוז מהסך ששולם.

המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, הכספים בסך 426,000 ש"ח ששילמו המבקשים מוחזקים אצל המשיבה מס' 1 בלבד ואינם יכולים לשמש כערבון עבור המשיבים 4 ו- 5 ומשיבים אלה לא יוכלו לקבל את ההוצאות שייפסקו לזכותם, באם הבר"ע או התביעה העיקרית לאכיפת ההסכם יידחו, בלא שיופקד הערבון עליו הורה בית המשפט בהחלטתו.

עוד טוענים המשיבים, כי למיטב הבנתם, אין למבקשים סיכוי לזכות בהליך העיקרי.

דין הבקשה להידחות.

איני סבורה כי המבקשת הניחה תשתית לטענה בדבר יכולת כלכלית, שעל יסודה ניתן לפטור אותה מן החובה להפקיד ערבון להבטחת הוצאות המשיבים.

הלכה היא, כי המבקש פטור מהפקדת ערבון מחמת עוניו חייב להכבד וליתן לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי (רע"א 3297/90, רביבו נגד בנק הפועלים , תקדין עליון 1119 90 (3)). במקרה דנן המבקשת לא טרחה לצרף לתצהירה נתונים וראיות שיש בהם כדי לתמוך בטענותיה. אין בפני נתונים בדבר היות המבקש 2 מובטל וללא מקור פרנסה, וכן חסר מידע חיוני בנוגע לעיסוקה של המבקשת מס' 1. כמו כן, לא ידוע האם המבקשים מחזיקים רכב, ואיזה סוג רכב. המבקשת 1 הסתפקה בתיאור כי "מצבה הכספי הינו בכי רע". הימנעותם מצירוף נתונים כה חיוניים להוכחת יכולתם הכלכלית, אשר אין כל קושי בהשגתם, פועלת לחובתם של המערערים, ומונעת ממני לקבוע כי אין באפשרותם לעמוד בחובה להפקיד ערבון.

יתר על כן, כפי שעולה מן פסק דינו של בית המשפט קמא, ועל כך אין מחלוקת, דירתם הנוכחית של המבקשים שווה לפחות 70,000 דולר. כמו כן עולה מפסק הדין כי המבקשים שילמו למשיבים סכומים בסך 426,000 ש"ח. במצב דברים כזה, סבורני, כי אין מקום לקבוע כי מצבם הכלכלי של המבקשים מצדיק פטור מתשלום ערבון.

זאת ועוד, הלכה היא כי המבקש פטור מהפקדת ערבון בשל מצבו הכלכלי חייב להוכיח בטרם יזכה בפטור שעשה נסיונות למצות את כל אפשרויותיו ולגייס כספים גם ממקורות אחרים, לרבות בני משפחה וידידים (בש"א שמעוני

נגד שמעוני , תקדין עליון 95(1) 1211). במקרה דנן, הבקשה אינה מפרטת כל נסיון מצד המבקש לגייס כספים לתשלום הערבון מבני משפחתם הקרובים או ממקורות אחרים.

משלא הניחו המבקשים בפני תשתית ראייתית להוכחת מצבם הכלכלי הקשה הנטען על ידם, אין מקום לפוטרם מהפקדת ערבון.

משקבעתי כי מצבם הכלכלי של המבקשים אינו מצדיק מתן פטור מהחובה להפקיד ערבון, די בכך כדי לדחות את הבקשה, גם מבלי להיכנס לשיקול הנוסף לבחינת מתן פטור מהפקדת ערבון שהוא שקילת סיכויי בקשת רשות הערעור להתקבל. אלה רלוונטיים רק מקום בו הוכיח המבקש כי אינו יכול לעמוד בחובת הפקדת ערבון.

אך למעלה מן הצורך אוסיף כי מעיון בבקשת רשות הערעור ובהחלטתה של הערכאה קמא, לא התרשמתי כי המקרה מעלה שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית החורגת מהעניין שבין הצדדים לתיק לבין עצמם (ר"ע, חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3), ע"מ 123).

ייצוין כי מטרתה של חובת הפקדת הערבון היא הבטחת הוצאות המשיבים, המוטרדים לדיון נוסף בפני ערכאת הערעור, כך שאם הערעור יידחה לא ייצאו נפסדים בשל חוסר יכולתם לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתם, אם ייפסקו, על שום שהמערער הופטר מחובת ערבון (בש"א 329/90 אברך נ' גרונר ואח' , פד"י מד (2) 689).

במקרה שלפני המבקשים הם אלה שביקשו לתקן את כתב התביעה ולצרף את המשיבים 4 ו5- לכתב תביעתם בע"א 11520/99 ומשעשו כך עליהם להבטיח את אפשרותם של המשיבים להיפרע בגין הוצאות, באם יוטלו על המבקשים. טענתם של המבקשים בדבר תשלום ההוצאות המשיבים באמצעות קיזוז הכספים המוחזקים ע"י המשיבה 1 במסגרת קיזוז, באם יפסידו, דינה להידחות וזאת משני טעמים: האחד, אין טענה זו רלוונטית כלל בנוגע למשיבים 4 ו5- אשר לא מחזיקים בכל כספים שהם של המבקשים. הטעם השני, הוא בכך שהמדובר בערעור בנוגע לסעד זמני וזאת בטרם נדון שאלת אכיפת החוזה. שאלת הקיזוז אינה רלוונטית בשלב זה של הדיון. מאותו הטעם, דין טענה זו להידחות גם לעניין המשיבה 1 אשר אכן מחזיקה בכספיהם של המבקשים.

הבקשה לפטור מערבון נדחית.

ערבון בסכום 20,000 ש"ח יופקד תוך שבעה ימים מיום המצאת החלטה זו.