רע"א 3592/01 עיזבון המנוח סימן טוב מנשה ז"ל נ. ע. אהרונוב קבלנות בניין (1

מורישם של המבקשים 4-2 (שהמבקש 1 הוא חליפו) הודיע על ביטולו של חוזה שכרת עם המשיבה 1. המשיבה 1 הגישה נגד המבקשים תביעה לאכיפת החוזה בעילת הפרה. המבקשים התגוננו בטענה כי ביטול החוזה על-ידי המנוח היה כדין. השופטת קמא קבעה כי מדובר בטענת הגנה מסוג "הודאה והדחה", וכי על המבקשים לפתוח בהבאת ראיותיהם. על כך הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

לסיטואציה של "הודאה והדחה" - המתקיימת כל אימת שנתבע מודה בעובדותיה המהותיות של עילת התביעה ומוסיף טענות אחרות העשויות להביא לדחייתה - יש פן מהותי ופן דיוני. הפן המהותי הוא העברת נטל השכנוע לכתפי הנתבע. משמעות הדבר היא, כי אם כפות המאזניים יישארו בסופו של המשפט מעויינות באשר לטענות הנתבע, יזכה התובע בתביעתו, שהרי הנתבע הודה בכל רכיביה (השוו יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, ש' לוין עורך) 321-320). הפן הדיוני הוא, כי סדר הטיעון הרגיל, הקבוע בתקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, נהפך. כלל דיוני זה קבוע בתקנה 159:

סדר הטיעון כשיש הודיה בעובדות

159.הודה הנתבע בעובדות שטען להן התובע וטוען כי על פי דין, או מחמת עובדות שטען להן הנתבע, אין התובע זכאי לסעד המבוקש - יהיה הנתבע הפותח, וסדר הטיעון יהיה בהיפוך לסדר האמור בתקנה 158.

מהבקשה שלפניי עולה בבירור, כי מחלוקתם העיקרית של המבקשים עם המשיבה 1 לא נסבה על העובדות הנטענות בכתב התביעה אלא על עובדות נוספות, הנטענות על-ידי המבקשים, והדרושות לבירור השאלה המשפטית אם הודעת הביטול היתה כדין. מצב זה נכנס בבירור לגדרה של תקנה 159 הנ"ל. המבקשים חוששים כי משמעות קביעתה של השופטת קמא היא "שבכל מקרה שבו ניתנה הודעת ביטול והצד שכנגד יגיש תביעה לאכיפה יוטל על נותן ההודעה הנטל להוכיח כי הודעתו ניתנה כדין". התשובה לכך היא, כי הנטל אכן יוטל על נותן ההודעה, ובלבד שהודה בעובדות כתב התביעה, כאמור בתקנה 159 (ראו ר"ע 677/85 דורקום מחשבים בע"מ נ' רוט , פ"ד לט(4) 654).

המבקשים הוסיפו וטענו, כי התביעה הוגשה זמן רב לאחר משלוח הודעת הביטול ומעט לאחר פטירתו של המנוח, אשר שלח אותה. טענה זו מקומה במסגרת הדיון שיתקיים בבית המשפט קמא. בינה לבין ההחלטה נשוא בקשה זו אין דבר.

הבקשה נדחית. לאור האיחור הרב והבלתי מוסבר בהגשת תגובת המשיבה 1, אין צו להוצאות.