פרטי ההליך
בית
המשפט העליון
בירושלים
רע"א
3596/98
בפני:
כבוד
המשנה לנשיא ש' לוין
המבקש
ת :
GEBR.BELLMER GMBH
נגד
המשיבים
:
1.
מילובן אם סי פי בע"מ
2.
אולג זילברמן
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי
בחיפה מיום 17.5.98 בב"שא 1226/98
ובבש"א
1228/98 במסגרת ת"א 219/95 שניתנה
על
ידי כבוד השופט ש' פינקלמן
בשם
המבקשת: עו"ד צ' יהונתן
בשם
המשיבה 1: עו"ד י' רנרט
בשם
המשיב 2: עו"ד ג' קלו
החלטה
1.בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקשת להורות על עיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח1968- וכן את בקשתה לפצל את הדיון, כך שתחילה תידון טענת ההתיישנות, ולחלופין, לתקן את כתב התשובה ולהאריך לה את המועד לשלוח הודעה לצד רביעי. מכאן בקשת הרשות לערעור שלפני.
2.ההליך שבגדרו הוגשו הבקשות האמורות החל בתביעת נזיקין שהמשיב מס' 2 הגיש כנגד המשיבה מס' 1, עקב תאונת עבודה במכונה שבמפעל המשיבה מס' 1. המשיבה מס' 1 שלחה הודעה לצד שלישי למבקשת, יצרנית המכונה. בבקשה קודמת עתרה המבקשת לסלק את ההודעה נגדה על הסף. הבקשה נדחתה ובקשת רשות לערער על ההחלטה נדחתה. הבקשה החדשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי, היא, בחלקה, בקשה חוזרת. נראה לי שדין הבקשה לרשות לערער להדחות.
3.ככל שהבקשה מתייחסת לעתירה לעיכוב ההליכים מוכן אני להניח בצריך עיון את נימוקו של בית המשפט המחוזי לדחייתה, שאין מקום לבחון מחדש נושא שכבר נדון בגלגולה הראשון של הפרשה; וזה הטעם לדבר: הבקשה לא נתבססה על הסכם בוררות שנערך במישרין בין המבקשת לבין המשיבה מס' 1, אלא על סעיף בוררות שנערך בין המבקשת לבין מילואות חברה לפיתוח משקי מפרץ חיפה בע"מ (להלן: "מילואות") שנכלל בהסכם בין השתיים, שנטען שגם המשיבה מס' 1, שקנתה את המכונה הנדונה ממילואות קשורה אליו. סעיף הבוררות קובע שכל הסכסוכים בין הצדדים לבוררות יתבררו בלשכת המסחר הבינלאומית בציריך שבשוויץ, לפי הדין המהותי השוויצרי.
לא מצאתי בחומר שלפני עותק של חוזה ההתקשרות בין מילואות לבין המשיבה מס' 1 לגבי רכישת המכונה, ועצם רכישת המכונה על ידי המשיבה מס' 1 ממילואות, ללא עובדות נוספות, אינו קושר אותה לסעיף הבוררות.
4.השאלה אם לפצל את הדיון אם לאו, לענין ההתיישנות, נתונה לשיקול דעתה של הערכאה הראשונה והמבקשת לא הניחה דעתי, לפי הנסיבות, שיש מקום לתת לה רשות לערער בענין זה.
יש לדחות את הבקשה גם לענין העתירה לתיקון כתב התשובה, ולהארכת המועד להגשת הודעה למילואות, כצד רביעי, ולאו דווקא מטעמו של השופט המלומד, שהמבקשת לא תמכה את בקשתה החלופית בתצהיר; אכן, המשיבה מס' 1 לא התנגדה לבקשה, אך בדין קבע השופט המלומד שהיה מקום להתחשב גם באינטרסים של המשיב מס' 2, שההליך בהודעה לצד רביעי, אם יותר לאחר זמנו, יתנהל על גבו. יתירה מזו: המבקשת טענה בחלקה הראשון של בקשתה כי קיים הסכם בוררות מחייב בינה לבין מילואות; מה לה שתתבע אותה בבית המשפט ?
הבקשה נדחית.
המבקשת תשלם למשיבה מס' 1 שכ"ט עו"ד 7,500 ש"ח ולמשיב מס' 2 שכ"ט עו"ד 7,500 ש"ח.
ניתנה היום, י"ח באב התשנ"ח
(10.8.98).
המשנה
לנשיא
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98035960.
B02
חכ/