פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
3633/98
בפני:
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
המבקש:
דב
דבורצקי
נגד
המשיב
:
בנימין
מאירוב
בקשת
רשות ערעור על החלטת
בית
המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
מיום
7.5.98 בת.א. 812/95
המ'
4738/98 ובהמ' 5032/98
שניתנה
על-ידי כבוד השופטת
ה.
גרסטל
החלטה
1.שני ראשים לבקשת רשות ערעור זו. האחד, החלטת בית המשפט המחייבת את המשיב (כאן) להשיב על 3 שאלות מתוך כ50- השאלות שנותרו משאלון בן למעלה מ200- שאלות; השני, עניינו בגילוי תמלילי קלטות שבידי המבקש במסגרת גילוי מסמכים והעיון בהם.
2.כעולה מן הפרוטוקולים, לא נטען על-ידי המבקש בתצהיר גילוי המסמכים כי הקלטות חסויות ורק כן לאחר זמן, ביקש הוא רשות לתקן את התצהיר ולטעון לחיסיון. עוד עולה, כי במהלך דיון מקדמי הוצהר כי שיתאפשר עיון בכל המסמכים שגולו (פרוטוקול מיום 22.2.98). בית משפט קמא לא נימק את החלטתו אולם ברור מן התוצאה אליה הגיע כי סבר שאין מקום לאפשר תיקון ואין מקום להתייחס לטענת החסיון וכן לא מצא כי יתר השאלות שנותרו ללא מענה, רלבנטיות למשפט.
3.לאחר עיון בכל החומר שבתיק ולאור ההתדיינויות המרובות בשלבי ביניים שבעטיין נדחה הדיון במשפט לגופו דחייה ממושכת, נראה, כי אכן יש לשים קץ להליכים המוקדמים ואין להתערב בהחלטותיו של בית המשפט המחוזי.
גם לגופו של עניין אין מקום להתערבות כזו.
אשר לשאלונים, נראה כי השאלות עליהן חויב המשיב להשיב, הן אכן השאלות הרלוונטיות עליהן יש לענות בשלב של תשובה לשאלונים.
אשר לעיון בקלטות, ספק אם קלטות אלו - לפחות בכל הנוגע להקלטת בעל-דין על-ידי בעל דין אחר - באות בגדר החסיון של חומר המוכן לצורך המשפט. אלא שגם אם כך הוא, אין מקום להתערב בהחלטה בנסיבות המיוחדות של המקרה בהם המבקש לא היה סבור בשלב הראשון כי הקלטות חסויות, והסכים שאינן כאלה. ההנמקה לטעות הנטענת, איננה משכנעת.
הבקשה נדחית.
המבקש ישלם הוצאות בסך 10,000 ש"ח.
ניתנה היום, י"ט באלול תשנ"ח
(10.9.98).
ש ו
פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98036330.
J02