פרטי ההליך
החלטה בתיק רע"א 364/23
בבית המשפט העליון
רע"א 364/23
לפני:
כבוד השופט א' שטיין
המבקשת:
טופ ניהול תחנות דלק בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
עיריית טירת הכרמל
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (הנשיא
ר' שפירא, והשופטים ב' טאובר, ס"נ, ונ' ג'השאן) שניתן ביום 17.11.2022 בע"א
18899-03-22
בשם המבקשת:
עו"ד יאיר אבני; עו"ד לימור
פורר
החלטה
1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (הנשיא ר' שפירא, והשופטים ב' טאובר, ס"נ, ונ' ג'השאן) אשר ניתן ביום 17.11.2022 בע"א 18899-03-22, במסגרתו נדחה ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום חיפה (השופט א' צ'יזיק), אשר ניתן ביום 27.1.2022 בת"א 48023-07-15, ואשר בגדרו התקבלה באופן חלקי תביעתה הכספית של המשיבה, לתשלום דמי ארנונה בסך 860,538 ש"ח.
2.דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.
3.המשיבה, עיריית טירת הכרמל, דרשה מהמבקשת תשלום דמי ארנונה לשנים 2015-2008 בגין החזקת מתחם מקרקעין ביישוב טירת הכרמל, אשר משמש לתחנת דלק, חנות נוחות ומכון לשטיפת רכבים. בראשית ההליך, נקבע בבית משפט השלום חיפה (השופט א' צ'יזיק) הסדר דיוני, במסגרתו אושר התחשיב שהגישה המשיבה לעניין גובה חיובי הארנונה של המבקשת (להלן: ההליך הראשון בבית משפט השלום). המבקשת הגישה ערעור על פסק דין זה (ע"א 32546-11-19) לבית המשפט המחוזי חיפה (השופטים ר' סוקול, ס"נ, מ' רניאל וי' קראי גירון) (להלן: הערעור הראשון), אשר הורה על החזרת ההליך לבית משפט השלום – וזאת, כדי שידון בטענות הצדדים לעניין חישוב חיובי הארנונה. הדיון הוחזר אפוא לבית משפט השלום חיפה (השופט א' צ'יזיק) (להלן: ההליך השני בבית משפט השלום), אשר בחן את טענות הצדדים ומצא כי אין מקום לשינוי סך חוב הארנונה שאושר בהליך הראשון בבית משפט השלום בהתאם לתחשיב שהגישה המשיבה (סך של 860,538 ש"ח). המבקשת ערערה על פסק דין זה (להלן: הערעור השני) לבית המשפט המחוזי חיפה (הנשיא ר' שפירא, והשופטים ב' טאובר, ס"נ, ונ' ג'השאן), אשר דחה את הערעור. מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.
4.מדובר בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנה 148א).
5.פסקי הדין קמא (ע"א 18899-03-22; ות"א 48023-07-15 הנ"ל) נטועים בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינם מעוררים שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי". כמו כן, אני סבור כי מתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין. בית משפט השלום הכריע כפי שהכריע במחלוקת שהובאה לפתחו לאחר שקבע כי הוא אינו מקבל את טענת המבקשת בעניין סיווג מקרקעין אשר נטענה ביחס לחלקי המגרש השונים – השטחים המבונים והשטחים הבלתי מבונים. הכרעה זו התקבלה לאחר שקילת טענות הצדדים ודיון הוכחות, ובשים לב לתצהירים המשלימים מטעם בעלי הדין שהוגשו לבית המשפט. בנסיבות אלו, לא מצאתי יסוד לטענה כי בית משפט השלום כביכול לא דן בטענות הצדדים, וטעה לחשוב שעניין גובה החוב הוכרע מראש על ידי בית המשפט המחוזי. בית משפט השלום יישם את הדין הקיים על עובדות המקרה שהתבררו בפניו, כפי שעולה באופן ברור מפסק דינו. מטעמים אלה, פסק דין זה אושר כמות שהוא על ידי בית המשפט המחוזי – בהתאם למקובלות.
6.אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ג בטבת התשפ"ג (16.1.2023).
ש ו פ ט