רע"א 3653/99 מחצבות כנרת נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (הנשיא י' אברמוביץ) בבר"ע 156/99 מיום 6/5/99.

1.המשיבות הגישו לבית משפט השלום בעפולה תביעה לפינוי ולסילוק ידה של המבקשת ממקרקעין הידועים כ"מחצבות ערב אל הייב". במסגרת קדם המשפט עתרה המבקשת לגילוי מסמכים ספציפי ולמשלוח שאלונים למשיבות לאחר גילוי המסמכים מטעמן. את עתירתה סמכה המבקשת על תקנה 143 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות") שעניינה סמכות שופט בקדם משפט. בית משפט השלום קבע כי גילוי המסמכים המבוקש הינו גילוי כללי וגורף של כל המסמכים המצויים בידי התובע וכי המועדים הקבועים בתקנות להגשת בקשות לגילוי מסמכים חלפו זה מכבר. עם זאת, לאור הצורך בגילוי מסמכים, החליט בית המשפט ליתן צו גילוי מסמכי הדדי. בנסיבות העניין לא מצא בית המשפט מקום ליתן אפשרות למשלוח שאלונים לאחר גילוי המסמכים.

2.על החלטתו של בית משפט השלום הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה בקשה זו בלא הנמקה לפי תקנה 406(א) לתקנות.

3.עתה מונחת לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי. טענת המבקשת היא כי זכות העיון במסמכי הרשות, והזכות למשלוח שאלונים הנגזרת ממנה, הן זכויות מהותיות ולפיכך טעה בית משפט השלום בשללו ממנה זכויות אלה על יסוד המועדים הקצובים בתקנות. בהקשר זה טוענת המבקשת כי במועד מתן החלטתו הבהיר בית משפט השלום - הבהרה שזכרה לא בא לידי ביטוי בפרוטוקול - כי במתן צו גילוי מסמכים הדדי אין כוונתו למסמכים הספציפיים שגילויים התבקש, וכי החלטתו של בית המשפט עומדת בניגוד לתקנה 113 לתקנות, המקנה לבית המשפט שיקול דעת להורות, בכל עת, על גילוי מסמך פלוני. המבקשת עומדת על שני טעמים מצטברים שבהם יש, לטענתה, כדי להצדיק העתרות לבקשתה. הטעם הראשון הינו השלכותיו של הסכסוך הנדון על פרנסתם של 800 חברי קיבוץ כינרת, שהינו השותף הכללי במבקשת. הטעם השני הינו חשיבותה הציבורית של הסוגיה מבחינת זכויותיו של האזרח הפשוט בהתמודדותו אל מול רשויות השלטון. על טעמים אלה מוסיפה המבקשת טעם נוסף והוא ההעדר הנמקה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.

4.לאחר שעיינתי בחומר שפני הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות. רשות לערעור שני ניתנת אך ורק במקרה שבו מתעוררות סוגיות בעלות חשיבות משפטית, חוקתית או ציבורית, החורגות מעניינם של הצדדים (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123). במקרה הנדון, ולמרות האופי העקרוני אותו מנסה המבקשת להקנות לטענותיה, בקשת רשות הערעור נוגעת אך ורק לעניין גילוי מסמכים בנסיבות הקונקרטיות של המקרה ואין היא מעוררות שאלות מהותיות וכלליות באשר לזכות העיון. גם לגופו של עניין לא מצאתי במקרה זה כל עילה להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי, שניתנה לפי סעיף 406(א) לתקנות. בנסיבות אלה נחה דעתי כי אין מקום להתיר ערעור שני בפני בית משפט זה.

הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.