פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3664/17
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקשות:
1. א.כ.א הולדינגס
2. פורקס אסטייטס למיטד
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד אורן הראל
2. יוסף דב שטיצברג
3. כונס נכסים הרשמי
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
בפש"ר 21774-04-14
בשם המבקשות:
עו"ד רם גליצה;
עו"ד עמרי אפלבאום;
עו"ד אמיר רוזנברג
בשם משיב 1:
עו"ד אורן הראל
בשם משיב 2:
עו"ד ישראל
ציגנלאוב; עו"ד צבי שוורץ
בשם משיב 3:
עו"ד מזל מרו
החלטה
מונחת בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי (פש"ר 21774-04-14, כבוד השופטת א' לושי-עבודי ), שבגדרה הוחלט כי טרם בשלה העת לבטל את ההסדר הדיוני שגובש בהליך.
1.
בין הצדדים מתקיימים הליכים משפטיים מורכבים מזה שנים
ובהחלטה זו יסוקרו רק העובדות הצריכות לענייננו. חיים ביאלוסטוצקי (להלן: החייב ) הוכרז כפושט רגל ומונה לו נאמן, הוא המשיב 1 . נטען כי החייב הוא בעל מניות במבקשות – שתי חברות זרות, שהן בתורן הבעלים של נכס בן 6 קומות בירושלים. החברות ביקשו להשכיר את הנכס לעיריית ירושלים ובכדי לאפשר את הוצאת העסקה אל הפועל, בית המשפט המחוזי גיבש את ההסדר הדיוני הבא:
"אני נעתר לבקשת המנהל המיוחד להתקשר בהסכם שכירות עם עיריית ירושלים. [...] דמי השכירות מכל מין וסוג שהוא יופקדו בנאמנות בקופת המנהל המיוחד. [...] להסרת ספק, אין בהחלטתי כדי לקבוע מסמרות בשאלת הבעלות במניות ועניין זה יקבע במסגרת ההתדיינות שבין הצדדים וכמפורט בהרחבה בכתבי הטענות" (החלטה מיום 19.7.015 מפי כבוד הנשיא א' אורנשטיין ).
בהמשך, הודיעו המבקשות לבית המשפט המחוזי כי סכסוך אחר בעניינן הוכרע ונקבע כי מי שמוסמך לנהל את עניינן הוא מר ילינביץ, מנהלן של המבקשות. המבקשות סברו כי יש בקביעה זו כדי לבטל את הזיקה של החייב למבקשות, באופן המצדיק ביטול של ההסדר הדיוני שגובש. בתגובתו להודעה זו, סבר הנאמן כי מכיוון ששאלת הבעלות בחברות טרם התבררה לאשורה, אין מקום לאפשר למבקשות לפעול ללא פיקוח בית המשפט. ערכאה קמא קבעה כי עמדת הנאמן מקובלת עליה. לאמור – אין מקום לבטל את ההסדר הדיוני בשלב זה.
בבקשה המונחת בפניי, המבקשות שבות וטוענות כי הליכים משפטיים אחרים שבהם נקט החייב נגדן נדחו כולן. המדובר בשינוי נסיבות שמצדיק את ביטול ההסדר הדיוני. בנוסף, המבקשות מלינות על היעדר ההנמקה מצד בית המשפט המחוזי, ולטענתן גם בכך יש כדי להצדיק את ביטול ההחלטה. כלל המשיבים ציינו בתגובתם כי כל עוד לא הוכרעה שאלת הבעלות במבקשות, אין מקום לבטל את ההסדר הדיוני. זאת, כדי למנוע פעולות חד צדדיות בנכסי המבקשות מצד מנהליהן.
2.
לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי שמצדיק התערבות מצד בית משפט זה במסגרת של מתן רשות ערעור. זאת, משתי סיבות: ראשית, בבקשה המונחת בפניי המבקשות עותרות לבטל הסדר דיוני שגובש זה מכבר על דעתם של כלל הצדדים להליך. יש משקל ממשי לרכיב ההסכמה של הצדדים להסדר. שנית – וזהו העיקר לענייננו – לא השתכנעתי כי נפלה טעות בהחלטת בית המשפט המחוזי לפיה טרם השתנו נסיבות המקרה באופן שמצדיק את ביטול ההסדר הדיוני. בעת גיבוש ההסדר, בית המשפט המחוזי קבע כי הוא אינו נוטע מסמרות בשאלת הבעלות במבקשות, וכי הכרעה בשאלה זו תינתן במסגרת ההתדיינות בין הצדדים. ואכן, מן החומר שהונח בפניי עולה כי ישנו לפחות הליך אחד התלוי ועומד עתה שעוסק בשאלת הזכויות במבקשות. המדובר בהליך שמתקיים בפני בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו ועניינו בבירור זכויות משיב 2 במבקשות (ת"א 8090-02-16 שטיצברג ואח' נ' טאוב ואח' ). מכאן ששאלת הבעלות במבקשות טרם הגיעה להכרעה.
אף בחינת פסקי הדין אשר לטענת המבקשות מהווים שינוי נסיבות שמצדיק את ביטול ההסדר הדיוני, מעלה כי אין בהם כדי להביא לביטול ההסדר הדיוני בשלב זה, מכיוון שלמעשה, הם לא עסקו בשאלת הבעלות במבקשות. לשם דוגמא, בית משפט השלום בירושלים (ת"א 32379-12-11 פורקס אסטייטס לימטד ואח' נ' קניס דיבלופמנטס קורפ , כבוד השופטת ת' בר-אשר צבן ) ציין בפירוש כי אין זה המקום לברר את המחלוקות שעניינן בשאלת זהות בעליהן של המבקשות. בפסק הדין האמור נקבע כי שאלת הבעלות הינה "שאלה כבדת משקל, אשר ראוי לבררה במסגרת הליך אשר זה תכליתו, ולא אגב הליכים אחרים, כפי שנעשה נסיון לעשות במסגרת התביעה הנדונה". בדומה, אף פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד לא דן בשאלת הבעלות בחברות (הפ"ב 58468-05-13 ביאלוסטוצקי נ' טאוב , כבוד השופטת א' שטמר ).
לסיכום נקודה זו, ההסדר הדיוני שגובש נועד לאפשר את השכרת הנכס בתקופה שבה טרם הוכרעה הבעלות במבקשות. מן האמור עולה כי עד עתה הערכאות השיפוטיות לא קבעו מסמרות בסוגיית הבעלות. על כן, לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא לבטל את ההסדר הדיוני בשלב זה. הוא עודנו מגשים את ייעודו בתקופת הביניים שעד להכרעה בשאלת הבעלות.
נפנה עתה לטענה בדבר חובת ההנמקה של ערכאה קמא ביחס להודעת העדכון מטעם המבקשות. אכן, דרך המלך הינה במתן הנמקה להחלטה שיפוטית, גם אם ההנמקה הינה קצרה ותמציתית (ראו: רע"א 7677/14 פלונית נ' פלוני (19.4.2015)). בענייננו, בית המשפט הסתפק בהפניה לעמדת הנאמן. אף אם אצא מנקודת הנחה כי ההנמקה אינה מיטבית, הרי לנוכח השלב שבו אנו מצויים – בקשת רשות ערעור, ולא ערעור בזכות – ואף בשל תוכן ההחלטה ביחס לטענות הצדדים שהועלו לגביה, לא מצאתי כי יש בהחלטה, כפי שניתנה, כדי להצדיק התערבות בדרך של מתן רשות ערעור.
3.
סוף דבר, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ט"ז בכסלו התשע"ח (4.12.2017).
ש ו פ ט