רע"א 3669/98 מ.מ.הנדסה בע"מ נ. מחצבי אבן בע"מ

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיא י' יעקבי-שוילי והשופטים מ' הס ור' חפרי-וינוגרדוב) בע"א 4062/97 מיום 8.4.98.

1.המבקשת ביצעה עבודות בניה. במסגרת עבודות אלו העסיקה את חברת נור אבו סאלם - חברה לבניין בע"מ (להלן: "הממחה"). הממחה רכשה מן המשיבה בטון שהיה נחוץ לה לצורך ביצוע עבודתה. לאחר שלא פרעה את התמורה שהגיעה ממנה המחתה הממחה למשיבה את כל זכויותיה לקבלת כספים מן המבקשת עד לסך 150,000 ש"ח. המחאה זו נעשתה במסמך הנושא את הכותרת "המחאת חיובים והוראה בלתי חוזרת" (להלן: "כתב ההמחאה"). בתחתית כתב ההמחאה הופיע נוסח התחייבות ישירה של המבקשת כלפי הממחה, ולפיו התחייבה המבקשת לפעול לפי האמור בהמחאה. כתב הההמחאה נמסר לידי המבקשת, אך זו לא חתמה על ההתחייבות הישירה שנכללה בו. לאחר מסירת כתב ההמחאה שילמה המבקשת לממחה את הכספים שחבה לה (בסך של כמיליון ש"ח), בהתעלם מתנאי ההמחאה. המשיבה פנתה לבית המשפט ודרשה, כי המבקשת תשלם לה את מלוא סכום ההמחאה.

2.בית משפט השלום בחיפה (השופט י' כהן) דחה את טענת המבקשת, כי כתב ההמחאה הינו למעשה כתב ערבות. זאת בהסתמך על אומד דעתם של הצדדים כפי שהוא משתמע מלשון כתב ההמחאה. כמו כן דחה בית המשפט את טענת המבקשת, כאילו בוטל כתב ההמחאה בהתנהגות. לפיכך חייב בית משפט השלום את המבקשת במלוא סכום ההמחאה.

3.בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את ערעורה של המבקשת, באמצו את פרשנותו של בית משפט השלום, לפיה כתב ההמחאה אינו אלא כתב המחאה - ולא כתב ערבות. כמו-כן דחה בית המשפט המחוזי טענות נוספות שהעלתה המבקשת, באשר לפגמים ולטעויות שנפלו בכתב ההמחאה.

4.בבקשה שבפני טוענת המבקשת, כי בקשתה מעלה את השאלה המשפטית מה דין המחאת חוב, אשר לגביה הובאו ראיות, כי הפכה לערבות, בהסכמת הממחה והנמחה. לטענתה, לא טענה מעולם, כי המחאת החוב לא היתה תקפה ומחייבת מלכתחילה. טענתה היתה, ועודנה, כי המחאת החוב הוסבה, בידיעת כל הגורמים הנוגעים בדבר ובהסכמתם לערבות, ולפיכך ראוי היה להתייחס אליה כך.

5.לאחר שעיינתי בבקשה שבפני הגעתי לכלל מסקנה, כי דינה להידחות. המבקשת תוקפת, למעשה, ממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי שתי הערכאות שדנו בעניינה. ממצאים אלה נקבעו על ידי הערכאה הראשונה, על סמך התרשמותה מן העדים שהופיעו בפניה ועל סמך הפרשנות שנתנה לראיות שבפניה. ערכאת הערעור לא מצאה לנכון להתערב בקביעות אלה. הבקשה שבפני מתמצה בפנייה לעיון מחודש בקביעות העובדתיות שקבעו הערכאות התחתונות ובפרשנות המשפטית שנתנו להן ערכאות אלו. אין היא מצביעה על כל שאלה בעלת חשיבות משפטית החורגת מתחום הסכסוך שבינה למשיבה. בנסיבות אלו לא הציגה המבקשת כל טעם של ממש, שיש בו כדי להצדיק את קיומו של ערעור שלישי, בהתאם להלכה שנקבע בבר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123). כאמור,

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית איפוא.