רע"א 3675/02 מינהל מקרקעי ישראל נ. כתבן יואל

במסגרת תובענה שמנהלים המשיבים כנגד המבקש (להלן: המינהל) בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, הוגש מטעם המינהל תצהיר עדות-ראשית של עודד טל, ששימש כסגן-מנהל מחוז המרכז במינהל. ברם, במועד שנקבע לחקירתו-הנגדית של טל, הודיעה באת-כוח המינהל לבית-המשפט המחוזי, כי טל אינו יכול להתייצב לדיון מכיוון שרותק למיטתו עקב כאבי-גב. נוכח הודעה זו הורה בית-המשפט המחוזי על דחיית מועד הדיון, הגם שקבע כי המינהל יגיש אישור רפואי להצדקת אי-הופעתו של טל לדיון.

ואולם, המינהל נמנע מלהגיש אישור רפואי כלשהו בעניינו של טל, ובמקום זאת הגיש הודעה לפיה יש להחליף את טל בעֵד אחר מטעם המינהל. בהודעתו, שנתמכה בתצהירו של מירון חומש, משנה למנהל המינהל, הסביר המינהל כי טל הושעה מתפקידו עקב חקירה פלילית שנפתחה כנגדו בגין חשד ללקיחת שוחד במסגרת עבודתו, וכי הקשר עימו נותק.

בית-המשפט המחוזי, שציין כי יש לראות בהודעת המינהל משום בקשה להחלפת מצהיר, קבע כי אין להיעתר לבקשה להחלפת טל במצהיר אחר. וכך, בין היתר, הסביר בית-המשפט המחוזי:

מאחר ומר עודד טל ... הוא עד מרכזי בתיק היה על המינהל לצרף תצהיר לבקשה המבהיר באופן מפורש וברור מדוע לא התייצב מר עודד טל לחקירה וממתי הוא איננו עובד במינהל.

בטיעוניה התייחסה [באת-כוח המינהל] לאפשרות כי לאור מעצרו והחשדות כנגד מר טל, ייתכן והוא לא יעיד כנדרש וכפי שהפרקליטות מצפה.

אני בהחלט מסכימה לטיעון מסוג זה, הוא עשוי להיות נימוק להחלפת מצהיר אבל היה על הפרקליטות לפרט זאת במפורש ובמפורט בתצהיר, שעליו גם רשאי היה [בא-כוח המשיבים] לחקור את מצהירו.

מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור. טענת המינהל הייתה, כי הגיש תצהיר המפרט את נסיבות הגשת הבקשה להחלפת טל במצהיר אחר, וכי מן הראוי היה להיעתר לבקשה להחלפת המצהיר, וזאת על-מנת שלא לקפח את יכולת המינהל להתגונן מפני התובענה.

מנגד טענו המשיבים, כי לא היה מקום להחלפת המצהיר מטעם המינהל, שכן טל הוא עֵד מרכזי, שאף היה זה שייצג את המינהל במגעיו עם המשיבים. המשיבים טענו עוד, כי ממילא אין חשש לקיפוח הגנת המינהל, אשר רשאי לדרוש כי בית-המשפט יחייב את טל להתייצב לחקירה-נגדית על תצהירו, כגון על-ידי מתן צו הבאה.

החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

מעיון בהחלטת בית-המשפט המחוזי עולה, לכאורה, כי ההחלטה התבססה בעיקרה על סברת בית-המשפט המחוזי, כי לא הוגש תצהיר מטעם המינהל, המפרט מדוע נמנע טל מלהתייצב לחקירה-נגדית על תצהירו. זאת, הגם שנראה, כי תצהיר כאמור הוגש מטעם המינהל. אכן, בית-המשפט המחוזי אף לא הורה בהקשר זה כי יש לחקור את חומש על תצהירו.

לאור סברתו כי המינהל לא הגיש תצהיר המפרט את נסיבות בקשתו להחלפת טל במצהיר אחר, בית-המשפט המחוזי אף נמנע מלשקול עשיית שימוש בכלי של פסיקת הוצאות כנגד המינהל, כאמצעי מידתי חלף דחיית הבקשה שהגיש המינהל להחלפת מצהיר.

בנסיבות אלו, הגעתי לכלל דעה, כי לקבל את הערעור, לבטל את החלטת בית-המשפט המחוזי, ולהחזיר את הדיון לבית-המשפט המחוזי על-מנת שיכריע מחדש בעניין לאחר שמיעת טענות הצדדים.

אין צו להוצאות.