רע"א 3675/19פלוני נ. שירותי בריאות כללית

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' רון ) בת"א 51805-08-15 מיום 1.5.2019, בגדרה התקבלה בקשת המשיבה (להלן גם: קופ"ח כללית ) להוציא מהתיק חוות דעת רפואית מטעם המבקשים.

רקע

2.

המבקשים, הורים לקטינה שנולדה ביום 21.10.2007 עם שיתוק מוחין, הגישו ביום 27.8.2015 תביעה בשם בתם כנגד קופ"ח כללית, בעילה של "חיים בעוולה". לכתב התביעה צורפו שתי חוות דעת: חוות דעתו של ד"ר מילר, מומחה ברפואת משפחה, לעניין האחריות, וחוות דעתו של ד"ר ברזנר לעניין הנזק.

3.

קופ"ח כללית הגישה בקשה לדחיית התביעה על הסף. ראשית, נטען שהעילה של "חיים בעוולה" בוטלה בע"א 1326/07 המר נ' עמית (28.5.2012) ושתביעת ההורים התיישנה זה מכבר; שנית, נטען שתחום המומחיות הרלוונטי להוכחת טענות התביעה הוא גניקולוגיה ולא רפואת משפחה. המבקשים טענו בתגובה כי עילת התביעה של בתם מתאפשרת מכוח הוראות המעבר שנקבעו בעקבות הלכת המר . לחלופין, נטען כי מרוץ ההתיישנות של תביעת ההורים לא החל ביום הלידה, כי אם במועד אבחון הנזק, כך שהעילה טרם התיישנה ביום הגשת התביעה. אשר לחוות דעתו של ד"ר מילר, נטען כי די בה כדי לבסס טענות בתחום הגניקולוגיה. יחד עם זאת, המבקשים הצהירו כי בכוונתם להגיש בקשה מגובה בתצהיר למינוי מומחה בתחום רפואת הנשים. בהחלטה מיום 19.5.2016, בית משפט קמא (כב' השופט ד' טפרברג ) התיר את תיקון כתב התביעה כך שהעילה תוחלף ל"הולדה בעוולה" וזהות התובעים תשונה בהתאם, אך הבהיר שלא יאושרו תיקונים נוספים בכתב התביעה. בית המשפט היה ער למחלוקת שהתגלעה בין הצדדים ביחס למועד התיישנותה של תביעת ההורים, אך דחה את ההכרעה בה על מנת לאפשר שמיעת ראיות בנדון. אשר לחוות הדעת, בית המשפט ציין כי המבקשים לא הגישו בקשה למינוי מומחה והסיק שזנחו את הבקשה. טענות המשיבה ביחס לתחום המומחיות הנדרש נדחו, שכן בית המשפט סבר כי אין להתערב באופן בו בחרו המבקשים להוכיח את טענותיהם.

4.

ביום 29.8.2016 הגישו המבקשים בקשה לתיקון כתב התביעה בדרך של הוספת חוות דעתו של ד"ר רמדאן, מומחה ברפואת ילדים ובגנטיקה. יושם אל לב כי זו אחת משתי חוות הדעת הניצבות גם במוקד הבקשה דנן. קופ"ח כללית התנגדה לבקשה בטענה שהיא סותרת את החלטתו של בית המשפט להגביל את אפשרות תיקון כתב התביעה, וכן משום שחוות הדעת מוסיפה עילות חדשות בחלוף תקופת ההתיישנות. ביום 6.4.2017, בהיעדר תשובה מטעם המבקשים, מחק בית המשפט (כב' השופט ד' טפרברג ) את הבקשה וחוות הדעת לא צורפה לתיק.

5.

ביום 13.2.2019, שלוש שנים וחצי מיום הגשת התביעה, הוגשו שתי חוות דעת רפואיות מטעם קופ"ח כללית: חוות דעת בתחום הנוירולוגיה, שנערכה על ידי ד"ר היימן, וחוות דעת בתחום המיילדות והגניקולוגיה, שנערכה על ידי פרופ' יפה.

6.

ביום 31.3.2019 הגישו המבקשים הודעה על הוספת שתי חוות דעת נגדיות לתיק: חוות דעתו של ד"ר רמדאן, שהוא כאמור מומחה בתחום הגנטיקה ורפואת ילדים, וחוות דעתו של ד"ר זילברמן, מומחה בתחום הגניקולוגיה. קופ"ח כללית עתרה להוצאת שתי חוות הדעת מן התיק, בטענה שמדובר בפועל בבקשה לתיקון כתב תביעה שהוגשה בחלוף תקופת ההתיישנות, שלא בהתאם להוראות תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקסד"א ) ובניסיון לעקוף את ההחלטות הקודמות שניתנו בתיק. המבקשים טענו שמדובר בחוות דעת נגדיות לפי תקנה 128(ב) לתקסד"א אשר ניתן להגישן ללא צורך באישור בית המשפט, בהתאם לאמור ברע"א 1023/16 פלוני נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות (19.6.2016) (להלן: עניין פלוני ). בית משפט קמא (כב' השופט א' רון ) קבע כי חוות הדעת אכן "מקימות עילות חדשות באופן שמצריך את תיקון כתב התביעה ונסיון לעקוף את טענת ההתיישנות", ועל כן נעתר לבקשה והוציאן מהתיק.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

טיעוני הצדדים

7.

המבקשים עמדו על כך שמדובר בחוות דעת נגדיות, אשר לפי עניין פלוני ניתן להגישן לתיק בית המשפט גם כאשר מחסום דיוני מנע את הגשתן קודם לכן כחוות דעת ראשוניות. עוד נטען כי התיישנות עילות התביעה בשלב חוות הדעת הנגדיות הינה בלתי נמנעת בתביעות רשלנות רפואית, בהן חוות הדעת מטעם הנתבעים מוגשות בדרך כלל שנים לאחר הגשת התביעה. לכן, הביעו המבקשים חשש שהחלטתו של בית המשפט תרוקן מתוכן את הזכות להגיש חוות דעת נגדיות. ולבסוף, נטען כי גם אם יוכרע שאכן מדובר בתיקון כתב תביעה, הרי שחוות הדעת אינן מקימות עילות חדשות וממילא שאלת ההתיישנות אינה מתעוררת.

8.

לטענת קופ"ח כללית, דין הבקשה להידחות בהיעדר הצדקה להתערב בהחלטה דיונית של בית משפט קמא; וכן מחמת חוסר ניקיון כפיים של המבקשים, אשר לא הזכירו בבקשתם את ההחלטות של בית המשפט מימים 19.5.2016 ו-6.4.2017 (שעסקו, בהתאמה, בבקשה לסילוק התביעה על הסף ובהוספת חוות דעתו של ד"ר רמדאן לתיק). עוד נטען שדין הבקשה להידחות לגופה, שכן לפי תקנה 128(ב) לתקסד"א, למבקשים לא הייתה זכות להגיב לחוות הדעת מטעם קופ"ח כללית, אשר הוגשו בתגובה לחוות הדעת שצורפו לכתב התביעה. לשיטת קופ"ח כללית מדובר אפוא בניסיון לשנות את כתב התביעה, שאין להתירו מאחר שהבקשה הוגשה מבלי שצורף תצהיר כנדרש לפי תקנה 92 לתקסד"א; הבקשה מהווה ניסיון להוסיף לכתב התביעה עילות שהתיישנו; והבקשה סותרת את החלטותיו הקודמות של בית המשפט לפיהן לא יותר תיקון נוסף בכתב התביעה ולא תצורף לתיק חוות דעתו של ד"ר רמדאן.

דיון והכרעה

9.

דין הבקשה להידחות.

בית משפט קמא קבע, ובצדק, שמדובר בניסיון לתיקון כתב התביעה. לפי תקנה 128(ב), רשאי בעל דין להגיש חוות דעת רפואית נגדית בתגובה לחוות דעת רפואית שהגיש הצד שכנגד, וזאת תוך 60 ימים מיום המצאתה. בעניין פלוני נקבע כי הסעיף אינו מבחין בין תובע לנתבע, כך שאם נתבע הגיש חוות דעת בתחום רפואי שלא בא זכרו בחוות הדעת שצורפו לתביעה, עומדת לתובע הזכות להגיש חוות דעת נגדית בתחום זה (עניין פלוני , בפסקה 13). בענייננו, לתביעה צורפו חוות הדעת של ד"ר מילר ושל ד"ר ברזנר. ד"ר מילר הוא מומחה לרפואת המשפחה, אך תוכן חוות דעתו מעיד כי הלכה למעשה מדובר בחוות דעת בתחום הגניקולוגיה. מעידה על כך גם טענת המערערים בפני בית משפט קמא בתשובתם לבקשה לסילוק על הסף, כפי שהיא מובאת בהחלטה מיום 19.5.2016: "ד"ר מילר [...] הינו בעל נסיון עשיר בניהול מעקבי הריון במסגרת מומחיותו ועבודתו והוא מוסמך ליתן חוות דעת התומכת בתביעה זו". לפיכך, חוות הדעת הרפואית שהגישה קופ"ח כללית בתחום הגניקולוגיה אינה אלא חוות דעת נגדית לחוות הדעת מטעם התביעה, וככזו, היא אינה מקנה למערערים זכות להגיש חוות דעת נגדית נוספת. חוות דעתו של ד"ר ברזנר לא הוצגה בפניי, כך שאין בידי לבחון את טענת המשיבה לפיה חוות דעתו של ד"ר היימן הוגשה בתגובה לה. אולם, גם אם אניח לטובת המערערים שחוות דעתו של ד"ר היימן עוסקת בתחום רפואי שונה, לא ניתן להלום כי חוות דעתו של ד"ר רמדאן הוגשה בתגובה לה, באשר תחומי המומחיות בכל חוות דעת שונים (נוירולוגיית ילדים לעומת רפואת ילדים וגנטיקה). על רקע זה ברי כי אין מדובר בחוות דעת נגדיות, אלא בניסיון לתקן בדרך עקיפה את כתב התביעה, לאחר שניסיון קודם שנעשה על ידי המבקשים נדחה.

כידוע, אין לאשר לתובע לתקן את תביעתו כך שתתווספנה לה עילות שהתיישנו במועד הגשת הבקשה (ראו, למשל, ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' זייד , פ"ד לד(4) 126, 132-131 (1980) ; רע"א 6863/12 מחאמיד נ' שירותי בריאות כללית , בפסקה 9 (24.2.2013)) . אילו חוות הדעת של ד"ר רמדאן ושל ד"ר זילברמן היו מוגשות בדרך המלך, של בקשה לתיקון כתב תביעה, היינו נדרשים לשאלה אם חוות דעת אלה מקימות עילות תביעה חדשות שהתיישנו. ברם, לא כך נעשה, ושתי חוות הדעת הוגשו במסווה של חוות דעת נגדית, בניסיון שקוף לעקוף את החלטותיו הקודמות של בית המשפט לפיהן לא יותר תיקון נוסף בכתב התביעה ולא תצורף לתיק חוות דעתו של ד"ר רמדאן.

10.

משכך, אין להתיר את הגשת חוות הדעת. הבקשה נדחית.

לפנים משורת הדין לא ייעשה צו להוצאות.