פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
3682/02
בפני:
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
המבקש:
קיבוץ העוגן- -אגודה שיתופית
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום
7.4.02 בע"א 3188/00 שניתן על ידי כבוד השופטים: י' גולדברג סגן נשיא, א'
גרוניס וע' פוגלמן
ב"כ המבקש: אסנת רזין
החלטה
1.זוהי בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד סגן הנשיא י' גולדברג והשופטים: א' גרוניס וע' פוגלמן), שהחליט - בניגוד לפסק-דינו של בית משפט השלום - כי המשיבה אינה צריכה לשאת בתשלום הפרשי הצמדה וריבית שיתווספו לסכום הפיצוי ששילמה למבקש על נזק שנגרם למאגר המים שלו, בעקבות ארועי חורף שנת 1992, אשר הוכרזו על ידי הממשלה ביום 8.3.92 כעל "אסון טבע", על פי חוק פיצויי נפגעי אסון טבע, התשמ"ט-1989.
2.השאלה שעמדה לדיון בבית המשפט המחוזי היתה, האם ויתר המבקש בכתבי הויתור עליהם חתם, על תשלום הפרשי הצמדה וריבית שיתווספו לסכום הפיצוי ששילמה לו המשיבה. על-פי הסכם פשרה, אליו הגיעו הצדדים בעקבות דיון בפני ועדת הערר שדנה בערר שהגיש המבקש, בעניין הפחת.
3.עיינתי עיין היטב בפסקי הדין של שתי הערכאות הקודמות, בבקשה ובחומר הרב שצורף על ידי המבקש וכן בתגובת המשיבה. לא מצאתי כי השאלה העומדת לדיון היא שאלה בעלת חשיבות כללית משפטית או ציבורית, מעבר ליחסים בין הצדדים עצמם. אין מקום ליתן רשות ערעור באשר הבקשה אינה עומדת במבחן הנקוט בידינו למתן רשות כזו.
העובדה ששתי הערכאות הגיעו למסקנות שונות בעקבות התערבות בית המשפט המחוזי בקביעת העובדות כפי שנקבעו על ידי בית משפט השלום, איננה מהווה סיבה למתן רשות ערעור.
4.שלושת כתבי הויתור הם ברורים וחד-משמעיים. הם נחתמו במסגרת מחלוקת בין הצדדים כשהמבקש מיוצג על-ידי עורך-דין. נקבע בהם כי קבלת הסכומים אותם קיבל המבקש "מהוה סילוק סופי ומוחלט של הפיצוי המגיע לו ואין לו תביעות נוספות מכל סוג ומין שהוא בקשר לכך". ניסוח זה אינו מותיר אפשרות לתבוע תביעות כלשהן מכל סוג ומין שהוא, לרבות הפרשי הצמדה וריבית.
5. הבקשה נדחית.
המבקש ישלם למשיבה הוצאות בסך 10,000 ₪.
ניתנה היום, י"ג בכסלו תשס"ג
(18.11.02).
ש
ו פ ט ת