רע"א 3703/02 אברהם נחמני נ. חב' ''כנרת''

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטים י' אברמוביץ, מ' בן דוד, א' אברהם) מיום 24.3.02 (ע"א 1220/01), אשר דחה את ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת נ' דלה-מוסא).

1.המשיבה התקשרה בהסכם עם עמותת גבעת אבני, לפיו התחייבה המשיבה לבנות כ44- בתים בגבעת אבני, וביניהם ביתו של המבקש. במהלך בניית ביתו של המבקש, פנה המבקש למשיבה וביקש להוסיף תוספות שונות לביתו (להלן: התוספות), אשר תמורתן התחייב לשלם בנפרד, ישירות למשיבה, סך של 14,706 ש"ח. המשיבה טענה כי התוספות בוצעו כמבוקש, אולם המבקש סרב לשלם את תמורתן כמוסכם. בהסכמת הצדדים הופנתה המחלוקת ביניהם להכרעת הבורר, מר אנדי קליין, שהינו מהנדס העמותה (להלן: הבורר). ביום 3.1.93 נתן הבורר את פסק דינו, בו חויב המבקש לשלם למשיבה סך של 10,369 ש"ח. בעקבות סירובו של המבקש לשלם את הסכום בו חויב כאמור, הגישה המשיבה לבית משפט השלום תביעה לאכיפת פסק הבורר. המבקש הכחיש כי התקשר עם המשיבה בהסכם הבוררות, והגיש מצדו תביעה נגדית לתשלום פיצויים בגין ליקויי בנייה, תיקונים שנאלץ לבצע בביתו, נזקים שנגרמו למיטלטלין ועגמת נפש וסבל. כן טען המבקש בתביעתו, כי למרות שבניית הבית הושלמה, אין עדיין תוכניות מאושרות על ידי רשויות התכנון.

2.בית משפט השלום קיבל את תביעת המשיבה והורה על אכיפת פסק הבוררות, בקובעו, תוך שהוא סומך על העדויות שנשמעו בפניו, כי בין המבקש למשיבה נערך הסכם בוררות בעל-פה, שעל-פיו מונה הבורר, מר אנדי קליין, להכריע במחלוקת בין הצדדים. בית המשפט אף קיבל באופן חלקי את תביעתו הנגדית של המבקש, וחייב את המשיבה לשלם למבקש את עלות תיקון הליקויים, אשר אינם נובעים מתכנון לקוי, בהתאם לחוות דעתו של המומחה המוסכם שמונה על ידי בית המשפט. בהתייחס לטענת המבקש בכל הנוגע לאי הגשת תוכניות בניה לאישור הועדה לתכנון ובנייה, קבע בית המשפט אין באפשרותו לדון בטענה זו הואיל והמבקש לא פירט את עילת התביעה ואת הסעד המבוקש בעניין זה.

בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט השלום, בקובעו כי אין מקום להתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי בית משפט השלום ובמסקנה המשפטית העולה מהם.

3.על פסק דינו של בית המשפט המחוזי עותר המבקש ליתן לו רשות ערעור. המבקש חוזר על טענתו כי התוספות שהזמין אצל המשיבה לא בוצעו בהתאם למתוכנן, כי נתגלו בהם ליקויים וכי המשיבה לא הגישה תוכנית מעודכנת לאישור ועדת התכנון והבנייה. כן טוען המבקש, כי הבסיס להחלטתו של בית המשפט המחוזי אינו יכול לעמוד, הואיל ומר אנדי קליין, אשר מונה כבורר, היה באותה עת "מפקח בשכר".

4.לאחר שעיינתי בחומר שבפני, נחה דעתי כי הדין הבקשה להידחות. טענותיו של המבקש מופנות בעיקרן כנגד ממצאים שבעובדה אשר נקבעו על ידי בית משפט השלום, ואושרו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, ואין הן מעלות סוגיה משפטית בעלת חשיבות כללית המצדיקה דיון נוסף בבית משפט זה. יצוין, כי אף לגופם של דברים, לא מצאתי מקום להתערב במסקנותיהן של הערכאות הקודמות.

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.