פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 3703/22
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקש:
הדי אינגבר
נ ג ד
המשיבים:
1. ג'ורג' אליוט 10 בע"מ
2. אלט גאון אחזקות בע"מ
3. חץ 57 ייזום ובנייה בע"מ
4. איגלורין בע"מ
5. ארז מנחם אלט
6. רונן גאון
7. חיה אונגר (משיבה פורמלית)
8. נעם מלצמן (משיב פורמלי)
9. רם שאול זילברמן (משיב פורמלי)
בקשת רשות
ערעור
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי
בתל אביב-יפו מיום 6.4.2022 בע"א 9797-06-21 שניתן על-ידי כבוד סגנית הנשיא
י' שבח, השופט י' אטדגי והשופטת ש' יעקובוביץ
בשם המבקש:
עו"ד זאב אינגבר
החלטה
1.
בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 6.4.2022 (ע"א 9797-06-21, סגנית הנשיא י' שבח , השופט י' אטדגי והשופטת ש' יעקובוביץ ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהוגש על פסק דינו של בית משפט השלום בהרצליה מיום 10.8.2021 (ת" א 46790-05-20, השופט ג' הס ), שניתן על דרך פשרה
לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ).
2.
מקורה של הבקשה שבפני בתביעה שהגישו שבעה בעלי דירות (להלן: בעלי הדירות ) בבניין המצוי ברחוב ג'ורג' אליוט בתל אביב (להלן: הבניין ) נגד בעלי דירות בבניין סמוך (להלן: הבניין הסמוך ) וכן נגד חברות המעורבות בביצוע פרויקט תמ"א 38 באותו בניין, ביניהן חברת ג'ורג' אליוט בע"מ, היא המשיבה 1 (להלן: המשיבה ). בתמצית, יצוין כי בעלי הדירות העלו טענות שונות באשר לשימוש שלא כדין במקרקעין שלהם לצורך קידום הפרויקט בבניין הסמוך. ייאמר כבר עתה כי המבקש הוא אחד מבעלי הדירות. בא-כוחו של המבקש הוא אביו, והוא אף מי שייצג את יתר בעלי הדירות בבית משפט השלום.
3.
מבלי לפרט יצוין כי במהלך ההתדיינות בבית משפט השלום הגיעו שלושה מבעלי הדירות להסכם עם המשיבה ולפיו סולקו תביעותיהם כנגד תשלום סך של 2,000 שקלים לכל אחד מהם. בהמשך לכך, ביום 8.4.2021, בהמלצת בית משפט השלום, הודיעו יתר הצדדים כי הגיעו להסכמה ולפיה ההכרעה בתיק תיעשה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט כך שהמשיבה תפצה את בעלי הדירות הנותרים בסכום שבין 10,000 שקלים ל-40,000 שקלים, כפי שיקבע בית משפט השלום. בהתאם לכך, ניתן בו ביום פסק דין שקבע כי "לאור הסכמת הצדדים התביעה נגד הנתבעים 6-2 נדחית" (להלן: פסק הדין הראשון ). כמו כן, בהחלטה נוספת מאותו היום ניתן תוקף להסכמות הצדדים ונקבע כי פסק דין בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט יינתן בהמשך.
4.
ביום 18.4.2021 המבקש הגיש לבית משפט השלום בקשה ובה עתר לאפשר לו לחזור בו מההסכמה שניתנה למתן פסק דין על דרך פשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. בנוסף, בבקשה צוין כי יתר בעלי הדירות אמנם אינם חוזרים בהם מהסכמתם למתווה שנקבע, אך גורסים כי יש להורות על תיקון פסק הדין הראשון כך שיובהר בו כי הסכימו למחיקת התביעה ולא לדחייתה (מאחר שלפי הנטען זו הייתה ההסכמה הדיונית שניתנה).
5.
ביום 11.5.2021 דחה בית משפט השלום את הבקשה. בית משפט השלום קבע כי פסק הדין הראשון משקף נאמנה את ההסכמה שהושגה בין הצדדים, כך שהתביעה כנגד יתר הנתבעים מלבד המשיבה תידחה ולא תמחק. עוד נקבע ביחס למבקש כי לא ניתן לבטל הסכמה למתן פסק דין לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, אלא נדרשת "עילה של ממש" וכי במקרה זה לא היה שינוי נסיבות, כך שאין כל עילה בדין לביטול ההסכמה שניתנה.
6.
ביום 6.6.2021 המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק הדין הראשון, כמו גם על ההחלטה הנוספת שלא לאפשר לו לחזור בו מהסכמתו למתן פסק דין לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.
7.
ביני וביני, עוד בטרם הוכרע ערעורו של המבקש, ביום 10.8.2021 ניתן פסק דין נוסף בבית משפט השלום (להלן: פסק הדין המאוחר ) לפיו נפסקו לטובת המבקש ובעלי דירות נוספים פיצויים בסך כולל של 30,000 שקלים. זאת, כאמור בהתאם להסכמות הצדדים ומכוח סעיף 79א לחוק בתי המשפט.
8.
על רקע זה, ביום 8.10.2021, ובהתאם לרשות שניתנה לו, הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי הודעת ערעור מתוקנת, שבה עתר אף לביטולו של פסק הדין המאוחר. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור על כל חלקיו, בציינו כי לא היה מקום להגישו מלכתחילה. בעשותו כן, בית המשפט המחוזי הדגיש, בין היתר, כי בנסיבות העניין המבקש לא היה יכול לחזור בו מהסכמתו. זאת, בשים לב לפגיעה הכרוכה במשיבה, שנכונותה לפצות בעלי דירות נוספים נסמכה על ההסכמה המשותפת שהושגה. לבסוף, בית המשפט המחוזי חייב את המבקש בתשלום הוצאות המבקש בסכום של 20,000 שקלים.
9.
בקשת רשות הערעור שבפני מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובה חוזר המבקש על עיקרי טענותיו. לשיטתו, הוא חזר מהסכמתו בסמוך לנתינתה, כך שאין בסיס לטענה שהמשיבה שינתה את מצבה לרעה עקב ההסכמה. במצב שכזה, לעמדת המבקש, אין הוא נדרש לנמק את חזרתו מן ההסכמה. כמו כן, המבקש מעלה טענות שונות נגד גובה ההוצאות שנפסקו לחובתו בבית המשפט המחוזי.
10.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אף מבלי להידרש לתשובה. לא השתכנעתי כי הבקשה עומדת באמת המידה המצמצמת שנקבעה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". חרף טענות המבקש, מצאתי כי הבקשה נטועה היטב בנסיבותיהם הקונקרטיות של הצדדים ובעובדות המקרה דנן, כך שאינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית. כמו כן, לא התרשמתי כי דחיית הבקשה תגרום לעיוות דין. למעלה מן הצורך, אציין שאף לגוף הדברים לא השתכנעתי כי קיימת עילה בדין המצדיקה את חזרתו של המבקש מהסכמתו הדיונית (ראו והשוו: בע"ם 2180/15 פלוני נ' פלוני , פסקה 34 (19.8.2018)).
11.
סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשה תגובה ובמידת רבה לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ז
בסיון התשפ"ב (26.6.2022).
ש ו פ ט ת