פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3711/09
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקשים:
1. משה שמאי
2. ציפורה שמאי
נ ג ד
המשיבה:
שקמים בינוי ופיתוח בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי מרכז בפתח-תקוה מיום 5.4.09 בתיק רצ"פ 4323-02-09 שניתנה על ידי
כבוד השופט אברהם יעקב
בשם המבקשים:
עו"ד ישראל דולינגר
בשם המשיבה:
עו"ד עומרי בירותי
החלטה
בין המבקשים והמשיבה נתגלע סכסוך ביחס לנזקי רטיבות שנתגלו בבית מגורים אותו רכשו המבקשים מהמשיבה, ואשר בעקבותיו הגישו המבקשים תביעה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעילה של הפרת חוזה (א 1873/01) ביום 5.12.2007 קיבל בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת נ' אחיטוב ) את התביעה והורה, בין היתר, כי בא כוח המבקשים יתמנה ככונס נכסים לביצוע תיקוני הרטיבות וימנה מומחה איטום לביצוע העבודות, כאשר המשיבה תשא בעלות התיקונים.
בא כוחם של המבקשים (להלן: כונס הנכסים)
פנה למומחה איטום לשם קבלת
מפרט לביצוע העבודות. ביום 23.12.2007 הגיש כונס הנכסים בקשה לבית המשפט המחוזי לאשר את הצעת המחיר של המומחה לייעוץ ופיקוח על העבודות. בית המשפט דחה את הבקשה ביום 23.12.2007 בקבעו כי עם מתן פסק הדין סיים את תפקידו וכי יש לפעול בהתאם לאמור בו.
בהמשך פנה כונס הנכסים למומחה האיטום על מנת שיכין מפרט וכן ימליץ על קבלני איטום לשם ביצוע העבודה.
ביום 6.5.2008 פנה כונס הנכסים ללשכת ההוצאה לפועל בראשון-לציון בבקשה למתן הוראות לשם קבלת אישור לתחילת העבודה.
ביום 15.1.2009 קיבל רשם ההוצאה לפועל (כבוד הרשמת א' אסל) את הבקשה, בדחותו את התנגדויות המשיבה.
על החלטתו של רשם ההוצאה לפועל הגישה המשיבה ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז (רצ"פ 4323-02-09).
בית המשפט המחוזי (כבוד השופט א' יעקב ) קיבל את הערעור בקובעו כי בפסק הדין אשר מינה את כונס הנכסים נקבע מפורשות כי סמכותו הינה למנות מומחה לאיטום, אולם לא הוקנתה לו הסמכות לפנות לקבלת חוות דעת נוספת ומפרט, ועל כן לא היה זה בסמכות רשם ההוצאה לפועל לאשר פעולות אלו.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, בגדרה טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט המחוזי בקובעו כי החלטת רשם ההוצאה לפועל חרגה מסמכותו, שכן עולה מפסק הדין כי על כונס הנכסים לפעול בדרך בה פעל.
מנגד טוענת המשיבה כי אין בבקשה שאלה בעלת חשיבות החורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת, המצדיקה דיון שלישי בעניין. לגופו של עניין טוענת המשיבה לא היה לרשם ההוצאה לפועל סמכות לדון בבקשה.
דין בקשת רשות הערעור להידחות.
כידוע, הכלל הנוהג הינו כי הרשות לערעור שני אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים. במקרה דנן אין בבקשת רשות הערעור כל שאלה משפטית עקרונית שכזו, והשאלה היחידה הינה הפרשנות שיש ליתן לפסק הדין. משכך, לא הראו המבקשים מדוע קיימת כל עילה המצדיקה דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982). מסיבה זו בלבד, דין הבקשה להידחות.
מעבר לדרוש יוער, כי דין הבקשה להידחות גם לגופו של עניין. כפי שעולה בבירור מפסק הדין, על כונס הנכסים למנות מומחה לאיטום אשר יבצע את העבודות, ובטרם ביצוען יעביר את הצעת המחיר למשיבה. ההתקשרויות אותן הוסמך כונס הנכסים מוגבלות לפיכך למינוי המומחה לשם ביצוע העבודות – הא ותו לא. ככל שביצוע העבודות דורש הוצאות כאלו ואחרות – הכנת מפרט, התקשרות עם קבלני משנה וכדומה, הרי שאלו נבלעות במינויו של המומחה המבצע, וככאלו עליהן להיכלל בהצעת המחיר הסופית. לפיכך צדק בית המשפט המחוזי משקבע כי פעולותיו של כונס הנכסים חרגו מהסמכות היחידה שהוענקה לו להתקשר עם מבצע העבודות, ולפיכך נעדר רשם ההוצאה לפועל סמכות לדון בהן.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.
המבקשים ישאו בשכר טרחת עורך דינה של המשיבה בסך 2,500 ש"ח.
ניתנה היום, י"ד בחשון התש"ע (1.11.2009).
ש ו פ ט