רע"א 3728/09 פלוני נ. פלוני

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופטות נד"ב, דודקביץ ובוסתן) מיום 22.3.09 בתיק עמ"ש 2816-01-08, בו התקבל ערעור המשיבים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא (השופט גדול) מיום 22.11.07 בתיק תמ"ש 5110/06.

ב.

הנה בתמצית הרקע העובדתי הנדרש. למבקש היו שני אחים, המשיב 7 ופלוני ה"ה (להלן המנוח ), שמשיבים 6-1 הם יורשיו (להלן המשיבים ). בשנת 1994 נחתם הסכם בין הורי האחים לצד שלישי, במסגרתו הועברו להורים מניות במשיבה 8. בשטר העברת המניות (מיום 18.4.94) נרשמו שלושת האחים כמקבלי המניות. בשנת 1997 נפטר האח המנוח, בשנת 1999 דווחה לרשם החברות העברת המניות מהצד השלישי להורים, ובהמשך (בשנת 2000) מההורים למבקש ולמשיב 7 בלבד. בשנת 2003 נפתח ההליך שלפנינו, בו טענו יורשי המנוח כי במסגרת ההסכם הועברו מניות גם למנוח, וכי לאחר מותו הבטיחו הוריו שחלקו במשיבה 8 יישמר.

ג.

ביום 22.11.07 דחה בית המשפט לענייני משפחה את התביעה. בין היתר נקבע, כי המנוח היה מודע להעברת המניות בזמן אמת, ולפיכך התיישנה התביעה - לרבות תביעת המשיבים שחלקם קטינים הנגררת אחר תביעת אביהם המנוח. עוד נקבע, כי התביעה לוקה בשיהוי, כי ההמתנה עד מות הורי האחים יצרה נזק ראייתי, כי עדות משיבה 1 לגבי הבטחות האם המנוחה היא עדות יחידה של בעל דין ולא נמצאו טעמים מיוחדים לפסוק בהסתמך עליה, כי עדים רלבנטיים לא הועדו; וכן כי בהתאם למשטר החוקי באותה עת, הושלמה העברת הקניין במניות בזמן רישומו אצל רשם החברות - ולפיכך מדובר לכל היותר בהתחייבות לתת מתנה, ממנה חזרו ההורים כדין.

ד.

ביום 22.3.09 (לאחר גלגול מסוים בבית משפט זה; ראו בע"מ 8194/08 פלונים נ' פלוני (לא פורסם)) קיבל בית המשפט המחוזי את ערעור המשיבים. ראשית, נקבע כי המבקש "ערך מספר מסמכים שבהם שינה שוב ושוב את גרסתו" (עמ' 9), וכי אין מניעה להסתמך על עדות משיבה 1 בכפוף לחובת הזהירות וההנמקה; כך במיוחד שעה שהתביעה נסמכה גם על מסמך כתוב ועל עדות האח הנוסף (משיב 7). עוד נקבע, כי נוכח הבטחות ההורים לא היתה משיבה 1 צריכה לחשוד שזכויותיה יקופחו - ולפיכך אין מדובר בהתיישנות או בשיהוי (מה גם, שלא היה מקום לקבוע שהתיישנות תביעת המנוח מביאה להתיישנות תביעת המשיבים הקטינים). מהותית נקבע, כי המבקש היה מנהל החברה והיה עליו לפעול לרישום המניות בהתאם לשטר, וכי כל עוד לא נרשמו הוחזקו בידיו בנאמנות. נפסק, כי ההודעות שנמסרו לרשם החברות אינן יכולות לשנות מהזכויות האמיתיות של הצדדים, וככל ששונה הרישום ללא עסקה תקפה - יבוטל.

ה.

כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה הנוכחית, המפורטת ביותר. בין היתר נטען, כי התיק מעורר מספר שאלות עקרוניות: (1) האם מרוץ ההתיישנות לגבי תביעת הבעלות במניות מתחיל עם מסירת שטר ההעברה (כנטען, שיטת בית המשפט לענייני משפחה), או רק עם ביצוע עסקה סותרת; (2) המשקל שיש לייחס לשיהוי בנסיבות, ובפרט כאשר המבקש נדרש להוכיח את כוונתו ומעשיו של אביו שכבר נפטר; (3) האם שטר העברת מניות שלא נרשם הוא מתנה מושלמת, או התחייבות לתת מתנה ממנה ניתן לחזור; (4) מה דינן של עסקאות סותרות במניות, שהראשונה בהן לא נרשמה בפנקסי רשם החברות.

ו.

לאחר העיון אין בידי להיעתר למבוקש. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית חשובה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123). בהכירו הלכה זו מנסה המבקש להצביע על שאלות בעלות חשיבות עקרונית שהתיק מעורר. ברם, בסופו של יום הכריע בית המשפט המחוזי - על יסוד חומר הראיות בתיק הספציפי, לרבות קביעות לגבי שינויי גרסאות - כי בנסיבות היה על המבקש (כמנהל בפועל של החברה) לדאוג לרישום המניות בהתאם לשטר ההעברה, וכי החזיק מניות אלה בידיו בנאמנות כל עוד לא השלים את חובתו. משהנחה זו נר לרגלינו, דומה כי מתייתרות השאלות הנזכרות.

ז.

כך לדוגמה, לגבי מרוץ ההתיישנות, המתחיל בגדרי יחסי נאמנות רק לאחר כפירת הנאמן (ע"א 1559/99 צימבלר נ' תורג'מן , פ"ד נז(5) 49); והוא הדין לגבי שאלת נפקות הרישום או היעדרו. משנקבע כי המבקש מחזיק את המניות (וליתר דיוק את חלקן) בנאמנות למען המנוח, אף אם שינה את הרישום לגביהן בניגוד לחובתו - אין בכך כדי לשלול את הנאמנות מכל וכל, וניתן לחייבו לקיימה ולשנות בשנית את הרישום. סוגיית השיהוי היא כמובן תלוית נסיבות; אף בהתחשב בעדות משיבה 1 לגבי הצהרות האם המנוחה, בכפירתו של המבקש בשליחות שהוטלה עליו (כפי שנקבעה בבית המשפט המחוזי), ובמיהותם של המשיבים - דומה כי לא נפל פגם בקביעת בית המשפט המחוזי.

ח.

אכן, דומה כי בתי המשפט הקודמים נחלקו בשאלה כיצד לנתח את המצב המשפטי שנוצר לאחר רישום שמם של שלושת האחים בשטר ההעברה, אך ניתוח זה תחום מטבע הדברים לנסיבות הספציפיות - במישור המהותי ובמישור הראיות, ואלה אינם באים בגדריו של ערעור בגלגול שלישי. אף ששתי הערכאות הקודמות הגיעו לתוצאות שונות, דבר שכמובן מחדד את ההתיחסות, הנה כבר נפסק, ש"עצם העובדה כי בפסק דין של ערכאת ערעור מצויים שינוי, תוספת או אף הכרעה חדשה שלא נכללה בהחלטת הערכאה הראשונה, אין בה די כדי להוציא את המקרה מגדר 'גלגול שלישי' ולהקנות זכות ערעור" (בש"א 4511/05 עירית בת-ים נ' גני יפית (השופט - כתארו אז - ריבלין)). לשם כך יש צורך, כאמור, כי תתעורר שאלה החורגת באופיה המשפטי או הציבורי ממחלוקת הצדדים.

ט.

איני נעתר איפוא לבקשה. אביע תקוה כי חרף המחלוקת שנתגלעה במשפט, ייכון שלום בין בני המשפחה.