פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3732/12
לפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
המבקש:
אושרי גדעון
נ ג ד
המשיב:
רמי קבלאן
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
בחיפה מיום 26.2.12 ברת"ק 60344-01-12
שניתנה
על ידי כבוד השופט א' קיסרי
בשם המבקש:
עו"ד ע' שרוני
החלטה
בקשה למתן רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' קיסרי) ברת"ק 60344-01-12 מיום 20.2.12 ומיום 26.2.12.
1.
המבקש הגיש תביעה לבית המשפט השלום בחדרה נגד חברת ניו קופל (להלן: החברה ) בגין תאונת דרכים אליה נקלע נהג מטעמה אשר הביאה להשבתת רכבו של המבקש. לטענת המבקש, הוא לא הסתפק בהסכם הפשרה אותו הציעה החברה, אשר עמד על כ-23,000 ש"ח ועל כן הגיש נגדה את התביעה. בעודו ממתין בתור להגשת התביעה לבית המשפט, פגש המבקש את המשיב, עורך דין במקצועו, אשר טען שיוכל להשיג סכום גבוה יותר מזה שננקב בהסכם הפשרה. המבקש טוען כי הוא הגיע להסדר עם המשיב כך שכל סכום שייפסק לזכות המבקש מעבר לסכום שהוסכם עליו בהסכם הפשרה, יחולק באופן שווה ביניהם. לבסוף, בית המשפט פסק כי החברה תפצה את המבקש בסכום של 21,000 ₪ בגין הנזק וכן בהוצאות טרחת עורך דין והוצאות משפט בסך 3,465 ₪ נוספים.
2.
לטענת המבקש, לאחר מתן פסק הדין שלח לו המשיב המחאה על סך 21,000 ₪ בלבד, זאת בניגוד להסכם בין הצדדים. כשפגש המבקש שוב את המשיב ביקש ממנו להחליף את ההמחאה כך שתועמד על הסכום הנכון, וכן תתווסף להמחאה זו מחצית מיתרת סכום הפיצויים בגין הוצאות ושכר טרחה, דהיינו, מחצית מ-3,465 ₪. המבקש טען כי המשיב אמר בפגישה שקוימה ביניהם כי אין בידיו בעת ההיא פנקס המחאות ושהוא יחליף את ההמחאה שנשלחה בהמחאה מתוקנת. דא עקא, שלטענת המבקש, המשיב לא שלח מעולם את ההמחאה המתוקנת.
3.
משכשלו ניסיונות המבקש לקבל מהמשיב את ההמחאה המתוקנת, הגיש המבקש תביעה נגד המשיב בבית המשפט לתביעות קטנות בחדרה. המשיב העיד בפני בית המשפט וטען כי המבקש פנה אליו לאחר שהגיש את התביעה נגדו, ושההמחאה הוחזרה אליו לא לשם תיקון הסכום אלא בשל סיכום בין הצדדים לפיו יש לקזז מסכום זה חוב בגין שכר טרחה שחב המבקש כלפיו בשל טיפול בתיקים אחרים של המבקש. בית המשפט קבע כי מדובר בגרסה מול גרסה, וכי הוא מעדיף את גרסת המשיב על פני זו של המבקש. כמו כן, קבע בית המשפט כי המבקש לא עמד בנטל ההוכחה ולא הראה מדוע על בית המשפט להעדיף את גרסתו, ולפיכך, דחה בית המשפט את התביעה.
4.
המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי בחיפה. בית המשפט דחה את בקשתו, כיוון שלא מצא מקום להתערב בקביעת בית המשפט קמא לפיה המבקש לא עמד בנטל הראייה. כמו כן נקבע שקביעת בית המשפט התבססה על העדפת גרסת המשיב על פני גרסת המבקש, ושהכרעה זו היא ממין ההכרעות שערכאה הערעור אינה נוהגת להתערב בהן. יצוין כי לאחר מתן ההחלטה בבקשת רשות הערעור הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר, אשר נדחתה אף היא מהטעם ששקילה מחדש של המקרה עומדת בניגוד לעקרון סופיות הדיון.
5.
בבקשה שלפניי חוזר המבקש על טענותיו ומתייחס בהרחבה לפסק דינו של בית המשפט קמא. לדידו, מהעדות שנתן המשיב בפני בית המשפט היה על בית המשפט להסיק כי גרסת המבקש עדיפה. בנוסף לכך סבור המבקש כי בית המשפט לא נתן לו את יומו באופן מלא בשל כך שהוא זירז את הדיון ומנע מהמבקש לחקור את המשיב על כל טענותיו. לפיכך, סבור המבקש שמוצדק לתת לו רשות לערער ב"גלגול שלישי".
6.
עיינתי בבקשה ומצאתי כי דינה להידחות. כידוע, כדי שתינתן רשות ערעור למי שכבר הובא עניינו בפני שתי ערכאות, עליו להראות כי המקרה מקים שאלה משפטית שחשיבותה והשפעתה חורגות מעניינו שלו ( ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982)). מבלי להיכנס לגוף הטענות, נדמה כי הבקשה במקרה דנן אינה מעלה שאלה כאמור, וכל עניינה בחזרה על טענות פרטניות בנוגע לפסק הדין של בית המשפט קמא וקביעותיו בנוגע לממצאי מהימנות העדים. הלכה ידועה היא שאין ערכאת הערעור נוטה להתערב בממצאי מהימנות שנקבעו בערכאה הדיונית שכן בידה יתרון מובהק בכל הנוגע לקביעות שבעובדה ולהערכת מהימנות עדים (רע"א 5250/10 זיידן נ' בנדר (לא פורסמה, 29.7.10)), ובוודאי שאין בקביעות אלו כדי להצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".
הבקשה, אפוא, נדחית. כיוון שלא התבקשה תגובת המשיב אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ג באב תשע"ב (1.8.12).
ש ו פ ט ת