רע"א 3745/08 עו"ד אלי מוריוסף נ. יצחק חיים ג'אן

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' סגני הנשיא י' טימור ונ' הנדל, כב' השופטת ש' דברת), אשר דחה את ערעורו של המבקש על פסק הדין של בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופט י' שפסר), על פיו נדחתה תביעת המבקש לפסק דין הצהרתי באשר לזכויות שלו בנחלה במושב גבעולים, סילוק ידו של המשיב מן הנחלה, והחזרת המצב לקדמותו.

2.

על פי הנטען בבקשת רשות הערעור, המבקש הוא בעל הזכויות במשק מספר 15 במושב גבעולים, והמשיב הוא בנם של בעלי הזכויות במשק מס' 14 באותו מושב. לטענת המבקש, המשיב פלש לחצרו של המבקש מספר פעמים, ובגינן הגיש המבקש תובענה לבית משפט השלום.

3.

בית משפט השלום מצא כי המחלוקת בין המבקש למשיב נסבה על שאלה עובדתית, הנעוצה בקביעת מיקומו של קו הגבול שבין החלקות 14 ו-15. מאחר שהמבקש והמשיב הגישו מפות מדידה שונות, מינה בית המשפט מודד מומחה מטעמו, לבחינת המצב העובדתי. בהיעדר תוכנית רשמית חתומה של הנחלות במושב גבעולים, ביסס המומחה את חוות דעתו על מפת הקרן הקיימת לישראל משנת 1956, וקבע שיש להעדיף את גרסת המשיב על פני זו של המבקש.

בית משפט השלום אימץ את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, ודחה את תביעתו של המבקש.

4.

על החלטה זו ערער המבקש בפני בית המשפט המחוזי בבאר שבע. בית המשפט המחוזי קבע בפסק דינו שהמבקש לא הצליח להרים את נטל הראייה ולהוכיח כי התקיים מצב של הסגת גבול לכאורה מצד המשיב. עוד נקבע שהמבקש לא הצליח להראות לבית המשפט המחוזי כי בית משפט השלום טעה בהכרעתו, אם בכך שאימץ את חוות דעת המומחה, אם בקביעותיו העובדתיות ואם במסקנות המשפטיות.

5.

בבקשת רשות הערעור, טוען המבקש שבקשתו מעלה שאלה משפטית בעלת עניין לציבור הרחב, והיא סוגיית נוהל קביעת גבולות בקרקע לא מוסדרת, מקום בו אין מפה מפורטת מאושרת אשר עברה אישור חוקי על פי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה

- 1965. לדברי המבקש, משאלה מרכזית זו נגזרות שאלות משנה, והן, בלשון המבקש, שאלת התחרות בין זכות לגבול על פי חזקה או על פי קניין, לבין הזכות לגבול על פי מפה לא מחייבת. המבקש טוען שמצא כי המשיב אינו בעל הזכויות בחלקה 14, ועניין זה מקים שאלה משפטית נוספת והיא האם בית המשפט מוסמך להכריע בזכויות מקרקעין עם בעל דין שאינו בעל זכויות במקרקעין. בנוסף, המבקש טוען שבית משפט השלום טעה בהתעלמו מהזכויות הקנייניות שרכש המבקש ממשפחת המשיב. בעיקר, יוצא נגד קבלת חוות דעתו של המומחה ובפרט נגד המפה עליה הסתמך. המבקש תוקף את מהימנותה של המפה, וטוען לעדיפותה של התב"ע, בין השאר בשל מועדי היווצרותם, מעמדן הרשמי, ותפקידן הנוכחי בהנחיית תוכניות התרחבות המושב. כמו כן, טוען המבקש שמפת המדידה של המומחה נערכה שלא בהתאם לדרישות החוק. בנוסף לכל אלה, טוען המבקש לפגיעה קשה בקניינו, מפני שחוות דעתו של המומחה נוגדת את היתרי הבנייה אשר ניתנו למבקש.

6.

דין הבקשה להידחות. הלכה פסוקה היא כי יש להיעתר לבקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי" רק כאשר הן מעלות שאלה עקרונית, החורגת מעניינם הצר של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). במקרה דנן, אין המדובר אלא בטענות נגד קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא בדבר מיקום קו הגבול העובר בין שתי חלקות, קביעות אשר אוששו על-ידי ערכאת הערעור לאחר שזו בחנה את חומר הראיות הרלוונטי. מקרה פרטי זה, אינו מצריך היזקקות לשאלה עקרונית בדבר נוהל קביעת גבולות בקרקע לא מוסדרת.

7.

הסוגיה המשפטית הנוספת שהעלה המבקש - האם בית המשפט מוסמך להכריע בזכויות מקרקעין עת בעל הדין אינו בעל זכויות במקרקעין – אינה מתעוררת בנסיבות העניין. תביעתו של המבקש נדחתה כיוון שלא הצליח להוכיח כי השטח נשוא המחלוקת נמצא בבעלותו, ודבר לא הוכרע לגבי זכויות הבעלות על החלקות הנוספות.

הבקשה אפוא נדחית. איני מוצאת לנכון להיעתר לבקשת המשיב לפסיקת הוצאות לדוגמא כנגד המבקש. משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.