פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3753/02
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקש:
עוזי דיין
נ ג ד
המשיב:
בנק מרכנתיל דיסקונט
בקשת רשות ערעור על החטת בית-המשפט המחוזי בירושלים מיום 19.3.02
בע"א 2517/01 שניתן על-ידי כבוד סגן-הנשיא י' צמח, סגן-הנשיא ע' קמא והשופט
צ' זילברטל
בשם המבקש: עו"ד מאיר
כהן
החלטה
בקשת רשות להתגונן שהגיש המבקש בבית-המשפט השלום בירושלים, כנגד תביעה בסדר-דין מקוצר לתשלום יתרת חוב שהגיש נגדו המשיב (להלן: הבנק), נדחתה. המבקש, בתצהיר בצירוף מסמכים שהגיש טען, כי יתרת החוב בחשבונו בבנק נוצרה בשל אי-ביצוע הוראות שונות שניתנו לבנק. המבקש נחקר על תצהירו, ומסקנת בית-משפט השלום הייתה כי התצהיר והמסמכים אינם מבססים את מתן הרשות המבוקשת.
על החלטה זו הגיש המבקש ערעור לבית-המשפט המחוזי בירושלים. ערכאת הערעור נכנסה לפניי ולפנים חומר הראיות שהציג המבקש בפני בית-משפט השלום, ואף מסקנתו הייתה שאין בראיות אלה בסיס למתן רשות להתגונן.
מכאן בקשתו של המבקש לרשות להתגונן, בגידרה אינו טוען כי טענותיו מעלות שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית, אלא סובר הוא כי בפסקי-הדין נפלה טעות אשר הצדק דורש את תיקונה המצדיקה מתן רשות ערעור, ואף מסתמך הוא על פסיקה. המבקש גם הגיש בקשה לרשות ערעור מתוקנת, בה ביקש להסתמך על מסמך נוסף, שלדעתו, מבסס את טענת הטעות. דא עקא שעילת הטעות יפה רק לגבי החלטה אשר לא נבחנה בהליך ערעור, הגם שהיא טעונה רשות ערעור.
לא כך הדבר בבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי. בבקשה כזו, גם אם התוצאה אינה מקובלת על בית-המשפט שבפניו מונחת הבקשה, לא תינתן רשות ערעור אם הבקשה אינה מעלה שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית. ראו בר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת , פ"ד לו(3) 123, בע' 128, והשוו ע"א 756/87 ורהפטיג נ' עזבון נוי , פ"ד מג(2) 476, בע' 479.
בענייננו, הטענות שהעלה המבקש, הן בבקשה לרשות ערעור והן בבקשה המתוקנת לרשות ערעור, נוגעות כולן לעניינו בלבד שנדון בהרחבה על-ידי שתי ערכאות ולא מצאתי בהן עילה המצדיקה קיום הליך נוסף.
הבקשות נדחות.
ניתנה היום, י"א באלול תשס"ג
(8.9.03).
ש
ו פ ט ת