רע"א 3754/17 פלוני נ. פלוני

בקשת רשות ערעור על פסקי דינם של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי שלא להעניק למבקשת פיצויים עונשיים בגין תקיפתה על-ידי המשיב.

1.על האירועים העומדים במרכז ההליך שבו עסקינן הוגש כתב אישום כנגד המשיב. לפי כתב האישום, ביום 7.6.2009 החנה המשיב את רכבו מבלי שהיה לרכבו תו החניה הנדרש. המבקשת, פקחית חניה עירונית, ניגשה לרכב והחלה לרשום דו"ח בסך 100 ₪, כאשר המשיב פנה אליה בצעקות וכן תפס את ידה ונענע אותה. המבקשת, שהייתה בחודש החמישי להריונה, ניסתה להתרחק מהמשיב כאשר במקביל התקשרה פקחית נוספת שהייתה עמה למשטרה. תוך כדי שהיא מנסה להתרחק מהמקום עברה המבקשת בקרבת הפגוש של רכב המשיב, שהספיק להיכנס לרכב והחל לנסוע לעברה של המבקשת ופגע ברגליה. בהמשך, הסיט המשיב את רכבו ופגע בפקחית הנוספת.

בית המשפט הרשיע את המשיב בעבירה של תקיפת עובד ציבור לפי סעיף 382א ל חוק העונשין, התשל"ז-1977, וגזר עליו 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות וכן תשלום פיצוי בסך 3,000 ₪ למבקשת. משלא נמצא המשיב מתאים לריצוי תקופת המאסר בעבודות שירות הוא ריצה את עונשו מאחורי סורג ובריח. ערעור שהוגש על הכרעת הדין וגזר הדין לבית המשפט המחוזי נדחה, וכן נדחתה בקשת רשות ערעור פלילי שהוגשה לבית משפט זה.

2.המבקשת הגישה כנגד המשיב תביעה לפיצויים לבית משפט השלום בבאר שבע. בית המשפט קבע כי לא נגרם למבקשת נזק פיזי של ממש (גם נכותה במל"ל הועמדה על 0%) ופסק לזכותה הפסדי שכר לעבר בסך 3,000 ₪ (לאחר ניכוי דמי פגיעה שקיבלה מהביטוח הלאומי) ו-40,000 ₪ נפסקו בגין כאב וסבל. תביעת המבקשת לפסיקת פיצויים עונשיים נדחתה בהסתמך על ההלכה שנקבעה ברע"א 9670/07 פלונית נ' פלוני

(6.7.2009) (להלן: עניין פלונית )

לפיה ככלל לא יפסקו פיצויים עונשיים בהליך אזרחי שנוהל במקביל או בעקבותיו של הליך פלילי באותו עניין. כן התחשב בית המשפט בכך שהמשיב כבר ריצה שישה חודשי מאסר ובמצבו הנפשי והבריאותי.

המבקשת הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי שנסב אך ורק על אי פסיקת פיצויים עונשיים, אך הערעור נדחה. מכאן הבקשה דכאן.

3.הבקשה משתרעת על 21 עמודים וכוללת עשרות עמודי נספחים. בתמצית, המבקשת טענה בבקשתה כי שיקולי מדיניות מצדיקים מתן פיצויים עונשיים במקרה דנן, ובין היתר, בשל פוטנציאל הנזק; מאחר שפקחי חניה סובלים מהתקפות מילוליות ופיזיות באופן תדיר ויש להרתיע מפני התנהגויות מסוג זה; המשיב לא הביע כל חרטה על מעשיו והמשיך להכחישם חרף פסקי הדין בעניינו; המשיב פגע בזכויותיה של המבקשת לכבוד ולאוטונומיה על גופה והמקרה קשה במיוחד בשל היות המבקשת בהריון בעת האירועים.

בבקשה הובאו דוגמאות רבות לפסיקת פיצויים עונשיים במדינות המשפט המקובל. כך, בארצות הברית האפשרות להעניק פיצויים עונשיים מעוגנת בריסטייטמנט האמריקאי ( Restatement (Second) of Torts § 908 (1979) ), ובמשפט האמריקאי קיימת מגמה של הקלת הדרישות לשם הטלת פיצויים אלה; בקנדה נפסקו פיצויים עונשיים על התנהגות חמורה במיוחד מצד המעוול אף כאשר התנהל הליך פלילי באותו עניין שנגזר בו עונש. לשיטת המבקשת יש לאמץ את המגמות המתפתחות מעבר לים לגבי הפיצויים העונשיים ולפסוק פיצויים כאלה גם בענייננו.

4.דין הבקשה להידחות ללא צורך בתגובה.

לא מצאתי שהבקשה שלפני מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית שלא נדונה קודם לכן בפסיקה. המבקשת מגוללת מחקר משפטי מקיף כנגד המשיב, שייצג את עצמו בבית המשפט המחוזי, ואשר בוודאי אין לצפות ממנו להשיב משפטית על טענות המבקשת. מכל מקום, בעניין פלונית עמד בית משפט זה על תכליות הפיצוי העונשי תוך התייחסות לדין הקיים במדינות המשפט המקובל, והשורה התחתונה מפיו של השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין היא:

"סבורני, כי אם ככלל ייפסקו פיצויים עונשיים במקרים חריגים בלבד, במקרה שנגזר עונש בהליך פלילי מדובר יהיה בחריגים שבחריגים (חריגים עד שקשה לתת להם דוגמה, ויתכן שעסקינן במקרים בהם מסיבה כלשהי לא ניתן היה להשית ענישה פלילית מספקת). הטעם לכך ברור. הרציונל לפסיקת פיצויים עונשיים 'הוא עונשי והרתעתי' [...] הם 'נועדו לשקף את סלידתה של החברה מהתנהגותו של המזיק' [...]. ככלל, כאשר מנוהל הליך פלילי, מושגות תכליות אלה בהליך הפלילי - זהו מקומן הטבעי ואין להן מקום של ממש בהליך האזרחי. לפיכך, ככלל, פיצוי עונשי "יוצדק במקרים חמורים במיוחד או של פגיעה קשה בזכויות חוקתיות, ויש בו כדי לחזק הרתעה יעילה בשעה שאין המשפט הפלילי חל " [...]. אבקש להטעים את סיפת הדברים הללו.

זוהי כאמור דרך המלך, ויתכנו מקרים חריגים שבחריגים בהם ניתן יהיה לפסוק פיצויים עונשיים גם לאחר ענישה פלילית.

[...] סוף דבר, שורת המקרים שהציג המשיב [...] בהם נדחתה בקשה לפסיקת פיצוי עונשי מקום שהושתה סנקציה פלילית, משקפת את דרך המלך , אך אין בהם כדי לשלול את הסמכות העקרונית לעשות זאת, סמכות שיש לעשות בה שימוש במקרים חריגים שבחריגים " (ההדגשה במקור – י"ע).

זו כיום ההלכה, ואיני סבור כי המקרה דנן, על נסיבותיו, מצדיק לסטות ממנה, (עוד לנושא פיצויים עונשיים ראו אליקים רובינשטיין "פיצויים עונשיים – מבט מכס המשפט" ספר אור – קובץ מאמרים לכבודו של השופט תאודור אור 97 (2013); אור קרסין "הדוקטרינה של פיצויים עונשיים במשפט הישראלי – בחינה מחודשת" מחקרי משפט כט 571 (2014); רונן פרי ויהודה אדר "על הקושי בהטלת פיצויים עונשיים בתביעה אזרחית בשילוב עם סנקציה פלילית" בדלתיים פתוחות

27, 42 (ינואר 2009)).

ובכלל, בהינתן הנזק הממשי שנגרם למבקשת, כפי שנקבע על ידי בית משפט קמא, דומה כי הבקשה חרגה מהפרופורציות הראויות.

5.אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה לא ייעשה צו להוצאות.