פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3755/20
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקש:
אלעזר פרברי
נ ג ד
המשיבים:
1. לאון חסן
2. סמדי חסן
3. כונס הנכסים הרשמי
4. עו"ד קרן אוגינץ
בקשת
רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 1.3.2020 ומיום 10.3.2020 בפש"ר
6275/05 ובפש"ר 6276/05 שניתנו על ידי כבוד השופט ג' דניאל
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 1.3.2020 ומיום 10.3.2020 בפש"ר 6275/05 ובפש"ר 6276/05 (השופט ג' דניאל ), בגדרן נקבע תשלום שכר טרחה לנאמנת ואגרת השגחה לכנ"ר.
2.
המבקש, אלעזר פרברי, נמנה על נושי המשיבים 2-1 (להלן: החייבים ), שהוכרזו על-ידי בית המשפט כפושטי רגל. לאחר ש-100% מתביעות החוב שאושרו הוחזרו לנושים, נותרה בקופת הכינוס יתרה בסך של כ-355,000 ₪. בין הצדדים התעוררו מספר מחלוקות בנוגע לאופן שבו תחולק יתרת הכספים, ובהחלטת בית המשפט מיום 23.9.2018 – הן הוכרעו. בין השאר נקבע, כי יתרת הכספים שבקופת הכינוס תחולק בין החייבים לנושים, כאשר חלקם של האחרונים יהיה בשיעור של 5/17 מן הסכום. עוד נקבע, כי אם הנאמנת תבחר ששכר טרחתה ישולם על-פי חלוקה (בהתאם לסעיף 8א לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981), היא תהא זכאית לשכר טרחה נוסף בגין חלוקה נוספת זו, וכי הכנ"ר יהא זכאי אף הוא לאגרת השגחה בגין תשלום זה. הובהר כי " שכר הנאמנת ואגרת ההשגחה יחושבו על
הסכום הנוסף שיחולק " , וכי הם ישולמו " מחצית מתוך חלקם של החייבים ומחצית מתוך חלקם של הנושים " . עוד יצוין, כי במסגרת החלטה זו דחה בית המשפט את בקשת המבקש לתגמול נוסף. בגין זאת חויב המבקש בהוצאות משפט, ונקבע שאלה ישולמו " מתוך חלקו של פרברי
בתמורה הנוספת שיש לחלק לנושים " , לפי שיקול דעתה של הנאמנת.
3.
בהמשך לכך, הוגשו תחשיבים והוצגו עמדות בנוגע לאופן שבו תחולק יתרת הכספים, ובהתאם להסכמתם של החייבים והנאמנת, קיבל בית המשפט את התחשיב שהציג הכנ"ר. בעקבות זאת הגיש המבקש תגובה, ובה טען, בין היתר, כי יש לנכות את אגרת ההשגחה מתוך שכר טרחת הנאמנת ולא מתוך קופת הכינוס; כי ניכוי אגרת ההשגחה מקופת הכינוס מפלה את הנושים לרעה; וכן כי יש להשיב לקופת הכינוס את ההוצאות שנפסקו לחובתו לטובת הנאמנת והכנ"ר, וזאת בהתאם לנהלי הכנ"ר.
4.
ביום 1.3.2020 דחה בית המשפט המחוזי את טענות המבקש. נקבע, כי אין מקום לחרוג מהכלל שלפיו אגרת ההשגחה תשולם מתוך קופת הכינוס, וכי ממילא דבר זה נקבע בהחלטה מיום 23.9.2018 שהפכה חלוטה. כמו כן נקבע, כי עולה בבירור שדמי ההוצאות לא יועדו לקופת הכינוס, כי אם לנאמנת ולכנ"ר. עוד צוין, כי אין ממש גם בטענת ההפליה, שכן החיוב באגרת השגחה הוא פועל יוצא של מינוי בעל תפקיד בהתאם לנסיבות ולצורך. ביום 10.3.2020, בעקבות בקשה שהגיש המבקש לעיון מחדש, חזר בית המשפט המחוזי על עיקרי החלטתו.
5.
מכאן הבקשה שלפנַי. המבקש שב וטוען כי יש לנכות את אגרת ההשגחה מתוך שכר הנאמנת ולא מקופת הכינוס. לשיטתו, על פי לשון תקנה 2(ב) לתקנות פשיטת רגל (אגרות), התשמ"ה-1985, כמו גם נהלי הכנ"ר, יש להטיל את תשלום אגרת ההשגחה על הנאמן, שכן זו משולמת עבור שירותי השגחה שניתנים לו על ידי הכנ"ר. מכאן שבעל התפקיד הוא אשר נדרש לשאת בה. עוד טוען המבקש, כי תשלום אגרת ההשגחה מתוך קופת הכינוס יוצר הפליה בין נושים בהליכי פשיטת רגל שבהם מונה בעל תפקיד, לבין הליכים שבהם לא נקבע מינוי כאמור. כן טוען המבקש, כי יש להשיב לקופת הכינוס את ההוצאות שנפסקו לחובתו, ו גם לגבי עניין זה הוא נשען על נהלי הכנ"ר.
6.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, ושקלתי את נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת מבלי צורך להיזקק לתשובה. ההחלטות מושא הבקשה אינן אלא החלטות-המשך, המורות על ביצוע תשלומים מתוך קופת הכינוס בהתאם להחלטה מיום 23.9.2018. החלטה זו חלוטה ולא ניתן עוד לחזור ולהשיג עליה. לעניין אגרת ההשגחה – נקבע כי זו תחושב לפי סכום הכספים שיועברו במסגרת חלוקת היתרה לנושים, וכי מחצית ממנה תשולם על-ידי הנושים מתוך חלקם ביתרה ; לעניין ההוצאות – נקבע כי המבקש ישא בהן מתוך חלקו ביתרה . הנה כי כן, טענותיו של המבקש מופנות, הלכה למעשה, נגד קביעות שהפכו זה מכבר חלוטות. כך גם ביחס לטענותיו בנוגע להוצאות שנפסקו לחובתו. בעניין אחרון זה – ברי כי בית המשפט אינו כפוף לנהלי הכנ"ר, מהם מנסה המבקש להיבנות.
7.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
משלא נתבקשה תגובה, לא אעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"א
באלול התש"ף (10.9.2020).
ש ו פ ט