רע"א 376/01 אליס טאייב מתז נ. חמיד ראיף מתז

1.המשיב מס' 1 - התובע, הגיש כנגד המבקשת וכנגד המשיב מס' 2 - הנתבעים, תביעה לתשלום סך של 97,030 ש"ח, וזאת בגין עבודות בניה ועבודות אחרות, אשר על פי הנטען בכתב התביעה, ביצע עבורם, בהתאם לבקשותיהם. הנתבעים לא הגישו כתב הגנה. לפיכך, ולבקשת התובע, ניתן כנגדם פסק דין בהיעדר הגנה. כעשרה חודשים לאחר מתן פסק הדין הוגשה על ידי הנתבעים בקשה לביטול פסק הדין. בבקשה נטען, כי כתב התביעה אומנם הומצא להם, אולם בלא שצורפה לו הזמנה לדין ובלא שצוין מספר תיק בית המשפט, וכי בשל כך, נבצר מהם מלהגיש כתב הגנה. הנתבעים טענו, כי מדובר בהמצאה שאיננה כדין, ועל כן, לא התממשה זכותו של התובע לקבל פסק דין בהיעדר הגנה, ויש לבטלו מכוח חובת הצדק.

2.בית משפט השלום דחה את הטענה, כי עומדת לנתבעים זכות לביטול פסק הדין מכוח חובת הצדק. עם זאת, ולאור ספק שעוררו, החליט בית המשפט שלא לסגור בפניהם את הדלת, והתנה את ביטול פסק הדין בהפקדה של 30,000 ש"ח בתוך 45 יום. על החלטה זו הגישו הנתבעים בקשת רשות ערעור. בהסכמת הצדדים, דן בית המשפט המחוזי בבקשה כבערעור, והחליט לדחותו, הן מהטעם שכתב התביעה הומצא כדין לנתבעים, והן משום שהם היו מודעים למתן פסק הדין זמן רב לפני הגשת הבקשה, ואיחרו את המועד להגשת בקשת הביטול.

3.כעת עותרת המבקשת ליתן לה רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לטענתה, היה מקום להורות על ביטול פסק הדין, בין היתר, משום שכתב התביעה לא הומצא כדין, משום שלא ידעה על מתן פסק הדין, ומשום שאין להסתפק בידיעה, אלא על התובע להוכיח המצאה כדין. אולם, במקרה דנן נקבע, כי לא עומדת לנתבעים זכות לביטול פסק הדין מכוח חובת הצדק, שכן כתב התביעה הומצא להם כדין, בין היתר, משום שלא נמצא בבקשת הביטול שהגישו כל התייחסות או הסבר לאישורי המסירה הרבים המצויים בתיק, אשר מקצתם נושאים את מספר התיק. בקביעה זו אין כל מקום להתערב.

לפיכך, ומשאין מקרה זה מצריך הכרעה בשאלה האמורה, דין הבקשה לרשות לערער להידחות.

הבקשה נדחית, בלא צורך בתשובה, ובלא צו להוצאות.

משנדחתה הבקשה, אין מקום לדון בבקשת המשיב מס' 2 להצטרף כמבקש נוסף.