רע"א 3775/21 טיפול רפואי מיידי (טר"מ) נ. עיזבון המנוחה אביגיל פסיה גרוס ז

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ש' רנר ) בת"א 45076-07-15 מיום 30.5.2021, בגדרה, בין היתר, נדחתה בקשת המבקשים לעיכוב הדיון בתביעת המשיבים 4-1 (להלן בהתאמה: התביעה ו התובעים ).

2.

בחודש יולי 2015 הגישו התובעים לבית המשפט המחוזי תביעה נגד המבקשים ונגד המשיבים 9-5. אך לאחרונה נודע כי המשיב 5 הלך לעולמו (להלן: המנוח ), ובעקבות זאת, הגישו המבקשים ביום 25.5.2021 בקשה לעכב את הדיון בתביעה וכן להורות לתובעים לנקוט באחת מדרכי הפעולה הנדרשות על-פי דין להמשך ניהול התביעה לאחר מות המנוח. בבקשה נטען כי אם יסרבו התובעים לפעול כאמור, אזי יש להורות על מחיקת התביעה. המבקשים הוסיפו וביקשו, כי אם תידחה בקשתם לעיכוב הדיון בתביעה, אזי יורה בית המשפט המחוזי על עיכוב ביצוע החלטתו. המבקשים עמדו אף על הדחיפות הכרוכה בבקשתם, לאור דיון ההוכחות אשר עתיד להתקיים לפני בית המשפט המחוזי מחר – 31.5.2021. יצוין כי התובעים התנגדו לבקשה המתוארת.

3.

בהחלטה שניתנה היום, 30.5.2021, הורה בית המשפט המחוזי לתובעים להודיע עד ליום 2.6.2021 מהי עמדתם בנוגע להמשך ניהול התביעה נגד המנוח. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי עסקינן בתביעה ישנה ומרובת צדדים, אשר קיים קושי רב בתיאום מועדי הדיון בגדרה. לפיכך, נקבע כי אין מקום להורות על עיכוב הדיון בתביעה (וממילא אין מקום לבטל את מועד ההוכחות הקבוע כאמור למחר), וכי במידת הצורך, תיבחן האפשרות לשוב ולשמוע עדויות בשנית. כמו כן, בית המשפט המחוזי לא ראה להיעתר לבקשת המבקשים לעיכוב ביצוע החלטתו.

4.

על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי, ובצדה הוגשה בקשה למתן סעד זמני לביטול דיון ההוכחות הקבוע למחר.

5.

דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף מבלי לבקש תשובה.

6.

עיון בהחלטה מושא הבקשה דנן, מעלה כי בית המשפט המחוזי כלל לא הכריע בגדרה בטענות המבקשים בנוגע לאופן בו יש להמשיך את בירור התביעה נגד המנוח, אם בכלל, אלא אך הורה לתובעים להביע עמדתם בסוגיה זו. ממילא, לא ראיתי להידרש לטענות המבקשים בנדון במסגרת ההליך הערעורי שלפניי, טרם ההכרעה בהן על-ידי בית המשפט המחוזי.

7.

אשר לבקשה לעיכוב הדיון בתביעה, הרי שכאמור לעיל, בית המשפט המחוזי הורה לתובעים להביע עמדתם בנוגע להמשך ניהול התביעה נגד המנוח עד ליום 2.6.2021, היינו, בעוד שלושה ימים. בשלב זה, אפוא, נפקותה העיקרית של החלטת בית המשפט המחוזי שלא לעכב את הדיון בתביעה, היא הימנעות מביטול הדיון הקבוע למחר . ואולם, כידוע, החלטה בעניין דחיית מועדי דיונים נמנית עם ההחלטות שעליהן לא תינתן רשות ערעור לפי סעיף 1(1) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009.

8.

אף לגופם של דברים, אוסיף כי לא מצאתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא לעכב בשלב זה את הדיון בתביעה. זאת, בין היתר, מחמת משך הזמן שבמהלכו מתנהלת התביעה – אשר הוגשה לפני כ שש שנים , לאור ריבוי בעלי הדין בגדרה, ולמען ייעול ההליך המשפטי. יובהר כי ככל שייגרם נזק מהמשך ניהול התביעה במתכונתה הנוכחית ומקיום דיון ההוכחות מחר, אזי ברי כי בית המשפט המחוזי יביא זאת בחשבון בהמשך ניהול ההליך. זאת, כפי שצוין בהחלטתו, באמצעות שמיעה חוזרת של עדויות, במידת הצורך, וכיוצא באלה. מכל מקום, מובן כי באיזון הכולל, הנזק שייגרם מביטול דיון ההוכחות מחר גובר על הנזק שייגרם, אם בכלל, מדחיית הבקשה לעיכוב הדיון בתביעה.

9.

נוכח כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית, וממילא נדחית אף הבקשה למתן סעד זמני.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.