רע"א 3775-23 רע"א 3775-23

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופט י' אטדגי) אשר ניתנה ביום 28.3.2023 בע"א 8811-12-22, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום תל אביב-יפו (השופט ט' חבקין, ס"נ) אשר ניתן ביום 20.7.2022 בת"א 7543-02-20, ואשר בגדרו התקבלה תביעת המשיבה לסילוק ידו של הנתבע דשם – בעלה המנוח של המבקשת דכאן (להלן: נג'י) – ממקרקעין בעיר אור יהודה. המבקשת ונג'י החזיקו במקרקעין מכוח רשות שהעניקה עיריית אור יהודה לנג'י בשנת 1981.

2.לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי לבקש תשובה.

3.מערער שמבקש לעכב את ביצועו של פסק הדין מושא ערעורו נדרש להוכיח את קיומם של שני תנאים מצטברים: (1) סיכויי הערעור להתקבל טובים; ו-(2) מאזן הנוחות נוטה לטובת קבלת הבקשה; כאשר בין שני התנאים מתקיימת "מקבילית כוחות" (ראו: רע"א 4218/16 גרבוע נ' רשות הפיתוח במובן חוק רשות הפיתוח, פסקה ח (21.6.2016)).

4.בהחלטתו, בית המשפט המחוזי נדרש למלאכת האיזונים שבין סיכויי הערעור ו"מאזן הנוחות". בית המשפט קבע כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, וכן כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה. בית המשפט מצא כי השימוש שנעשה במקרקעין הוא מסחרי גרידא; ומשכך הוא, הנזק שייגרם למבקשת הינו נזק כספי – כזה אשר ניתן לגלם בפיצוי כספי, אם תזכה בערעור. עוד הוסף כי המשיבה, רשות מקרקעי ישראל, מייעדת את המקרקעין מושא הבקשה להקמת שכונת מגורים, אזורי מסחר ותעסוקה, פארק ועוד. אי-ביצוע הפינוי עלול לעכב עבודות פיתוח והוצאת היתרי בנייה לפרויקטים שכבר שווקו. לאור האמור, בית המשפט המחוזי דחה את בקשת עיכוב הביצוע בפסקו כי מועד הפינוי יידחה בחודש נוסף – עד ליום 31.5.2023.

5.בהחליטו כפי שהחליט, בית המשפט המחוזי שקל את כל השיקולים הרלבנטיים למתן ולאי-מתן סעד זמני בהליכי ערעור נגד פסק דין שמורה על סילוק יד ממקרקעין; ובשיקול דעת זה אין בידי להתערב.

6.הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.