רע"א 3777/14 בדראן מוראד נ. הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

1.

המבקש נפגע ביום 22.10.2007 בתאונת דרכים. הפגיעה התמקדה ברגלו הימנית, אשר סבלה מחבלת מעיכה בכף הרגל ובקרסול. מאז התאונה עבר המבקש שבעה ניתוחים ברגלו, האחרון ביום 13.2.2013. בגין נזקי הגוף שנגרמו למבקש הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעת פיצוים נגד המשיבים. הוסכם על מינוי מומחה באורתופדיה, הפרופ' מיכאל סודרי, כמומחה מטעם בית המשפט. חוות דעתו של המומחה ניתנה ביום 17.10.2013 ותשובותיו לשאלות הבהרה ניתנו ביום 4.1.2014.

2.

בקדם משפט שהתקיים ביום 19.3.2014 הפנה בא-כוח המבקש אל הבקשה המקורית שהגיש למינוי מומחים רפואיים, וביקש כי בית המשפט יימנה "לפחות" מומחה בתחום הנוירולוגי, נוכח קיומה של פגיעה עצבית. בא כוח המבקש הזכיר כי המבקש צפוי להיבדק שוב ביום 25.3.2014, והסכים כי ההחלטה בבקשה למינוי הנוירולוג תושהה בשלב זה. המשיבה התנגדה לבקשת המינוי בטענה כי בחוות דעתו של פרופ' סודרי יש התייחסות למכלול הפגיעות מהן סובל המבקש.

בית משפט קמא החליט, מיד עם תום שמיעת הטיעונים הנ"ל, לדחות את הבקשה, בקבעו כי: "חוות דעתו של פרופ' סודרי מיצתה את הנושא הרפואי של התובע ויש בה התייחסות גם לטענות התובע בנוגע לפגיעה העצבית".

3.

לאחר מתן ההחלטה הנ"ל, נבדק המבקש על-ידי הרופא המנתח (פרופ' מאיר ניסקה) ועל ידי הנוירולוג (ד"ר רפיק מסאלחה). בהמשך לכך, פנה המבקש לבית המשפט המחוזי בבקשה ל"עיון חוזר" בהחלטה מיום 19.3.2014, כשהוא מסתמך גם על המסמכים הרפואיים שהוכנו בעקבות הבדיקות הנ"ל.

בית המשפט המחוזי דחה ביום 13.5.2014 בקשה זו לעיון חוזר. בית המשפט לא קבע דבר ביחס לשני המסמכים הרפואיים "החדשים", שלא עמדו לנגד עיניו עובר להחלטה מיום 19.3.2014, אף שפרט בהחלטתו את טיעון המשיבה לגביהם, לפיו המסמך בחתימת פרופ' ניסקה אינו מוסיף כל נתון חדש והמסמך בחתימת ד"ר מסאלחה אינו אלא חוות דעת האסורה בהצגה למומחה.

בית המשפט נימק את דחיית הבקשה בחזרו על עיקרי הנימוקים שעמדו ביסוד ההחלטה מיום

19.3.2014, והוסיף, כי אם המבקש סבר שהחלטה זו קיפחה אותו שלא כדין, היה עליו לפנות לערכאת הערעור.

4.

בקשת רשות הערעור דנא מתייחסת הן להחלטה מיום 19.3.2014 והן להחלטה מיום 13.5.2014. המבקש, המודע לכך שחלף המועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה הראשונה, מבקש, לחלופין, כי יוארך המועד להגשתה. המבקש מפרט בהרחבה את הנתונים העולים מהמסמכים הרפואיים לגבי ההיבטים הנוירולוגיים של נכותו, ומדגיש בעיקר את ההתייחסות שיש בהם למצב של נוירומה בעצב הסוראלי והצורך בהוצאתה. לטענת המבקש, אין המומחה בתחום האורתופדיה יכול להעריך את הנכות האמורה, שאינה בתחום מומחיותו, מה גם שלאחר שניתנו תשובותיו לשאלות ההבהרה נוסף חומר רפואי בקשר למצב הנוירולוגי. יצויין, כי בתשובות לשאלות ההבהרה קבע פרופ' סודרי כי לממצא של רדיקולופתיה דו-צדדית בגפיים התחתונות אין קשר לתאונה אלא למצב חוליות עמוד השדרה לאחר החלקה במדרגות.

דיון והכרעה

5.

דין הבקשה להדחות מבלי שיהא צורך להורות על הגשת תשובה.

באשר להחלטה מיום 19.3.2014 – המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה זו חלף. ככל שהמבקש מעוניין לבקש הארכת מועד להגישה, עליו לפנות בנדון בבקשה נפרדת ואין מקום לכרוך עניין זה עם בקשת רשות הערעור, כטענה חלופית למקרה שבקשת רשות הערעור לא תתקבל. מבחינה זו, מצויה בפני אך בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 13.5.2014, אשר הוגשה במועדה. מובהר כי אין בהחלטה דנא כל הבעת דעה באשר להחלטה מיום 19.3.2014 או באשר לשאלה האם מן הראוי להיענות לבקשה (ככל שתוגש) להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור עליה.

6.

החלטה בבקשה למינוי מומחה רפואי במסגרת דיון בתביעה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, היא החלטת ביניים, וככזו אינה סופית, ובהתקיים תנאים המצדיקים זאת, רשאי בית המשפט לדון פעם נוספת בבקשה למינוי מומחה בתחום כלשהו, אף אם בקשה למינוי זה נדחתה על ידו בעבר. כך, למשל, אם מסמכים רפואיים עדכניים מעלים נתונים, שלא היו קיימים בעבר, בקשר עם שינוי במצבו של המבקש. מבחינה זו, אין לשלול את האפשרות שהתפתחויות שהתרחשו לאחר יום ה-19.3.2014 יצדיקו, במקרה המתאים, בחינה מחודשת של הצורך במינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה.

אלא שבעניינו אין אלה פני הדברים. באשר למסמך בחתימת פרופ' ניסקה, אין בו כל חידוש לעומת נתונים שכבר עמדו לנגד עיני פרופ' סודרי, המומחה מטעם בית המשפט. באשר למסמך בחתימת ד"ר מסאלחה, כפי שטענה המשיבה בבית משפט קמא, הוא אינו אלא חוות דעת רפואית לכל דבר. מעבר לדרוש יצויין, כי בחוות דעתו של פרופ' סודרי יש התייחסות לנוירומה הנזכרת על-ידי המבקש בבקשה דנא, כמו גם בתשובותיו לשאלות ההבהרה, מהן ניתן להבין שהמומחה מודע לנושא ואף מצא שהרגישות באזור הצלקת קשורה בנוירומה, ובגין הצלקת נקבעה נכות המביאה זאת בחשבון.

נמצא, כי ככל שבפני בקשה ליתן רשות ערעור על ההחלטה מיום 13.5.2014, דהיינו – על החלטה הדוחה בקשה ל"עיון חוזר" בהחלטה מיום 19.3.2014, דין הבקשה להדחות משלא נפל כל פגם בהחלטה זו. כאמור, המבקש אינו רשאי, במסגרת בקשת רשות הערעור, להעלות טענות כלפי ההחלטה הראשונה. גם אין מקום לדון בגדרה של הבקשה שבפניי בבקשה למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה הראשונה. רק אם תינתן למבקש ארכה להגיש בקשת רשות ערעור, ככל שתוגש בנדון בקשה נפרדת, תיבחן השאלה האם יש מקום ליתן רשות ערעור על החלטה זו.

7.

בשולי הדברים אציין, כי ככל שקיימת טענה באשר למצב הרגל כתוצאה מאותה נוירומה והפגיעות העצביות שאינן קשורות לממצא בדבר רדיקולופתיה דו-צדדית בגפיים התחתונות, לפיה המומחה לא התייחס לכך בקביעת הנכות, או שלא היה יכול לחוות דעה בנדון נוכח טיבה של מומחיותו, עדיין עומדת למבקש הזכות לחקור את פרופ' סודרי ולנסות להבהיר באמצעות החקירה את טענותיו.

הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.