רע"א 3782/05 עוד מאיר קטן נ. מרדכי תורג'מן

א.בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת דותן) מיום 31.3.05 בבר"ע 3227/04, בגדרה נדחה ערעורו של המבקש על החלטתו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (השופטת ינון) מיום 1.12.04 בתיק אזרחי 43808/04 למחוק את הכותרת "סדר דין מקוצר" מן התביעה הכספית שהגישו המבקשים נגד המשיב.

ב.(1) המבקשים, עורכי דין, מונו ביום 13.2.01 כונסי נכסים של מבנה המצוי על מחצית מגרש בחולון; הם כרתו עם המשיב ביום 1.1.04 הסכם למכירת המבנה. בית משפט השלום אישר את הסכם המכר ביום 19.2.04. המשיב שילם תשלום אחד ולא יסף, בטענה כי מחצית המבנה שייכת על-פי הנסח לאחר, שכן.

(2) המבקשים הגישו תביעה בסדר דין מקוצר לבית משפט השלום ביום 10.6.04, לחיוב המשיב בתשלום יתרת התמורה ופיצוי מוסכם בגין הפרה יסודית של ההסכם. המשיב הגיש בקשת רשות להתגונן, ולהגיש כתב הגנה, כתב תביעה שכנגד והודעת צד ג'.

בית משפט השלום החליט למחוק את הכותרת "סדר דין מקוצר", בקבעו כי הליך זה אינו מתאים לבירור התובענה העוסקת באכיפת חוזה במקרקעין והדורשת שמיעת ראיות בהיקף רחב, וקצב מועד להגשת כתב הגנה.

(3) בקשת רשות ערעור שהוגשה על ההחלטה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי על הסף בנימוק כי לפי כותרת התביעה וסעיף בה, מדובר בתביעה לאכיפת הסכם מכר, שאינה באה בגדרי סדר דין מקוצר.

(4) בבקשה הנוכחית נטען, כי מדובר בתביעה על סכום קצוב מכוח חוזה מפורש העולה בקנה אחד עם דרישות תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 בדבר תביעה בסדר דין מקוצר. עוד נטען כי בהחלטת הערכאה קמא למחוק את כותרת התובענה ולראות בה תביעה לאכיפת חוזה נפלו שגגות אחדות - כי נדרש היה להכריע בבקשה אך על-פי ניסוח התובענה והסעד הנדרש בה, ולא על-פי כותרתה; לפרש את כוונת המבקשים (התובעים) אך על-פי נוסחו של כתב התביעה; ולהעניק אך סעד שנתבקש מפורשות על-ידי מי מהצדדים. בנוסף נטען, כי שיקולי יעילות תומכים בניהול התובענה בהליך של סדר דין מקוצר.

ג.(1) לאחר העיון אין בידי להעתר לבקשה. בראש וראשונה, המדובר בנושא התחום כולו בסכסוך שבין הצדדים ללא השלכות משפטיות או ציבוריות רחבות, ואשר על כן אינו בא בקהל הנושאים שככלל עשויה להינתן בהם רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה), פ"ד לו(3) 123).

(2) לעיצומם של דברים, המקרה דנא שונה מן הסיטואציה ששררה ברע"א 10247/03 גימורים נ' בנק הפועלים (טרם פורסם), שם היה מקום לדיון בבית משפט זה בין השאר מטעמי הרמוניה בתוך מערכת בתי המשפט והחלטותיהם. לא כך בענייננו.

(3) יתר על כן, כפי שציינה שופטת בית משפט השלום, המדובר בנושא המחייב על פניו הידרשות לראיות מסוגים שונים, וראוי הוא איפוא לבירור מקיף יותר. אין סיבה לכאורה כי לא יישטח כלל הראיות לפי הצורך. יש להידרש למהות הנושא שבמחלוקת; במהות, גם אם נתבע אף סכום כסף, עניין לנו לכאורה גם – לפחות לעת הזאת – באכיפת הסכם מכר, שאינה באה בגדרי תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. זאת, שכן המחלוקת משתרעת על ההסכם גופו. כפי שמציין המחבר גורן ( סוגיות בסדר דין אזרחי, מה' 8, 372-371) "הבא לנסח כתב תביעה בסדר דין מקוצר חייב לשקול היטב את מעשיו. יש להימנע מלהוסיף לתביעה עילה שאינה ראויה להידון בדרך זו", שאז "נמצא שהתביעה כולה אינה כשרה לבוא לפני בית המשפט בסדר דין מקוצר" (המ' 609/65 רוזובסקי נ' זבידה, פ"ד כ(1) 236, 242 (השופט – כתארו אז - ח' כהן)).

(4) כדי להפיס דעת המבקשים, אומר כי הדעת נותנת שאילו נותרה התביעה בסדר דין מקוצר, היתה רשות להתגונן ניתנת ברוחב יריעה, נוכח טיב הטענות, וכמובן איני קובע מכל וכל מסמרות באשר לסכסוך לגופו; ובסופו של יום במהלך פרוצדורלי עסקינן, שמבלי להמעיט במשקלו, לא הוא שיקבע כאן את גורל ההליך.

(5) משהוכרע גורלה של בקשה זו, פתוחה הדרך בפני בית המשפט לדון בבקשה למתן הוראות שהגישו המבקשים להשכרת יחידות הדיור בנכס עד למתן פסק דין, ואף בעניין זה איני קובע דבר לגופו.