פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3787/18
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקשים:
1. פלוני
2. פלונית
3. פלוני
נ ג ד
המשיבה:
שירותי בריאות כללית
בקשת רשות ערעור על
החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 27759-10-14 מיום 13.3.2018 שניתנה
על ידי כב' השופטת ברכה בר-זיו
בשם
המבקשים:
בשם
המשיבה:
עו"ד
אורי ענבר
עו"ד
יעקב
אבימור
; עו"ד עדי
רקובסקי
החלטה
בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ב' בר-זיו ) בת"א 27759-10-14 מיום 13.3.2018.
1.
המבקשים הגישו כנגד המשיבה תביעה שעניינה רשלנות רפואית עקב אי-אבחון של מיעוט מי שפיר ופער בגדילה של העובר במהלך ההריון , מה שגרם לטענתם להחמצת ההזדמנות לאבחון אי-ספיקה שלייתית, ובסופו של דבר לנזקים שנגרמו ליילוד.
מנגד, טענה המשיבה כי מצבו של היילוד נובע מפגם גנטי.
2.
בתמיכה לכתב התביעה, הגישו המבקשים את חוות דעתו של פרופ' טלר כמומחה מטעמם. בתום שמיעת הראיות, ומשאיתרה המבקשת את צילומי בדיקת האולטרסאונד והותר לה להגיש אותם לתיק בית המשפט, הוגש מטעם המשיבה תצהיר משלים של טכנאית האולטרסאונד שביצעה את הבדיקה (להלן: התצהיר המשלים ). בתצהיר המשלים נכתב כי הצילומים אך מחזקים את טענתה כי מדדי העובר וכמות מי השפיר בבדיקה היו תקינים.
או-אז ביקשו המבקשים להגיש חוות דעת משלימה של פרופ' טלר . על אף השלב בו נמצא ההליך, התיר בית משפט קמא את הגשת חוות הדעת, מן הטעם ש"זו הדרך היחידה העומדת בפני התובעים להזים את האמור בתצהירה" של טכנאית האולטראסאונד . דא עקא, שבית המשפט סייג את ההיתר להגיש חוות דעת משלימה, בכך שלא תתייחס למדד של היקף הבטן. זאת, מהטעם שפרופ' טלר לא פירש כהלכה את הנתונים האמורים בתצהיר המשלים.
3.
על כך נסבה הבקשה שבפנינו, בגדרה נטען כי בית המשפט קמא נתפס לאי-הבנה. לשיטת המבקשים, קריאה זהירה של נתוני ההשוואה בחוות דעתו המשלימה של פרופ' טלר , מעלה כי אלו נכונים לחלוטין, וכי התייחסותו הייתה לדוח הבדיקה של הטכנאית ולמה שרשמה בטעות בדוח זה.
מנגד, טענה המשיבה, בין היתר, כי לא היה מקום מלכתחילה להגשת בקשה לתיקון כתב התביעה ולהגשת חוות דעת משלימה, וכי זו נועדה ל"מקצה שיפורים".
4.
נוכח השלב המאוחר בו הוגשה בקשתם של המבקשים, ובהינתן שהיה על המבקשת להציג מלכתחילה את צילומי האולטראסאונד , שמן הסתם היו ברשותה או בשליטתה, דומה כי בית המשפט נקט בהחלטתו גישה של לפנים משורת הדין, ולטעמי, טוב עשה. עם זאת, משפתח בית המשפט את הדלת בפני המבקשים והתיר להם להגיש חוות דעת משלימה, אני סבור כי לא היה מקום להגביל את חוות הדעת בכל הנוגע למדד היקף הבטן, ולו על מנת שלא תישמע בעתיד הטענה כי נחסמה דרכם של המבקשים בנקודה זו. ככל שהמשיבה סבורה כי טעותו של פרופ' טלר בנקודה זו ברורה על פניה, תיכבד ותשכנע בהמשך את בית המשפט קמא.
5.
אשר על כן, אני מקבל את הבקשה ומורה כי יתאפשר למבקשים לצרף את חוות הדעת המשלימה של פרופ' טלר , ללא הסייג שנקבע בהחלטתו של בית המשפט מיום 13.3.2018.
6.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ג בתמוז התשע"ח (26.6.2018).
ש ו פ ט