רע"א 3788/02 חיים ציון נ. מדר אליהו

1.המשיב הוא קבלן בנין שעסק, בין היתר, בבניית בתים בישוב שערי תקוה (להלן - "הישוב"). על פי הסכם מיום 28.6.95 רכשו המבקשים מהמשיב מחצית מהזכויות במגרש מס' 119 בישוב, שעליו הוקם שלד בנין (להלן - "המגרש"). בעלי הדין התקשרו בשני הסכמים נוספים שלפיהם היה על המשיב לסיים את בניית השלד שהתחיל לבנות על המגרש. בין בעלי הדין התגלעו חילוקי דעות בנוגע "לליקויי בניה, היתרי בניה ונזקים עקיפים" שהועברו להכרעת בית המשפט המחוזי בתל-דאביב יפו. בהסכמת בעלי הדין הועברו חילוקי הדעות להכרעת בורר, דן יחיד, עו"ד יוסף קלמר. על פי הצעת הבורר ובהסכמת בעלי הדין מונה בורר נוסף, המהנדס דן פריידלין (להלן - "הבוררים"). במסגרת הבוררות תבעו המבקשים פיצויים עבור נזקיהם ואילו המשיב הגיש תביעה שכנגד על יתרת חוב בסך 70,000 דולר. ביום 14.6.02 נתנו הבוררים פסק בוררות לפיו ישלמו המבקשים למשיב סכום של 8,844 דולר ומסכום זה יקוזז סכום של 29,400 ש"ח שעל המשיב לשלם להם כפיצוי עבור ליקויי בניה. המבקשים עתרו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו בבקשה לבטל את פסק הבוררות. בית המשפט המחוזי (השופטת ר' שטרנברג-אליעז), בפסק דינו מיום 25.3.02, דחה את הבקשה ואישר את פסק הבוררות. המבקשים בקשו להרשות להם לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

2.טענתם העיקרית של המבקשים היא כי בעבר היו קשרי עורך דין-לקוח בין הבורר, עו"ד קלמר, לבין המשיב. אמנם בישיבה הראשונה של הבוררות הודיע הבורר על כך, אלא שלאחר מתן פסק הבוררות נודע להם כי במהלך הבוררות הואשם הבורר בביצוע עבירת משמעת בניגוד לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א - 1961, וקובלנה היתה תלויה ועומדת נגדו בבית הדין המחוזי של לשכת עורכי הדין בישראל. ההליך המשמעתי נסב אודות עסקת קומבינציה בין המשיב לבין בעל הקרקע שלימים נבנתה עליה דירת המבקשים. לטענת המבקשים נוצרו בין הבורר לבין המשיב יחסי תלות שמקורם באינטרס המשותף שהבורר ייצא זכאי בדין. אכן, הבורר יצא זכאי בהליך המשמעתי אולם לטענת המבקשים די בקיום ההליך המשמעתי ואי גילויו להם, כדי לפגוע באמון שרחשו לבורר. אי גילוי זה יורד לשורש הסכמתם למנות את הבורר.

3.טענה זאת יש לדחות. סעיף 24(2) לחוק הבוררות, תשכ"ח - 1968 (להלן - "חוק הבוררות") זאת לשונו:

"בית-המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין (בחוק זה - בקשת-ביטול), לבטל פסק - בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר, מאחת העילות האלה:

- - -

(2) הפסק ניתן על ידי בורר שלא נתמנה כדין;

- - -".

אין ספק כי על בורר שהוא עורך דין להקדים ולגלות לבעלי הדין את כל העובדות הנוגעות לקשרי עורך דין - לקוח שהיו בינו לבין אחד מהם, לפני מינויו להיות בורר. אולם לא בכל מקרה שבו לא נמסרים כל הפרטים בענין זה בשלמותם יש לבטל את פסק הבוררות. יש לבחון כל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. (על קשרי עורך דין - לקוח בין הבורר לבין אחד מבעלי הדין כעילה לביטול פסק הבוררות על פי סעיף 24(2) לחוק הבוררות ראו ס' אוטולנגי בוררות - דין ונוהל (מהדורה שלישית, תשנ"א) 435 (להלן - "אוטולנגי")). כאמור, הודיע הבורר, עו"ד קלמר, בישיבת הבוררות הראשונה, כי היו בעבר קשרי עורך דין - לקוח בינו לבין המשיב, אולם לא היה במידע זה כדי לפגוע באמון של המבקשים כלפי הבורר והם הסכימו להתדיין לפניו. זאת ועוד. כאמור, יצא הבורר זכאי בהליך המשמעתי בטרם ניתן פסק הבוררות, כך שאפילו נוצרו בינו לבין המשיב יחסי תלות, הרי שאלה פגו בינתים. לפיכך אין בכל אלה כדי לבטל את מינויו של הבורר בדיעבד וכדי לפסול את פסק הבוררות. לא מצאתי ממש בטענותיהם הנוספות של המבקשים שנדחו אף הן על ידי בית המשפט המחוזי.

4.שאלה אחרת היא אם חייב בורר שהוא עורך דין להביא לידיעת בעלי הדין בבוררות שלפניו כי תלוי ועומד נגדו הליך משמעתי. דברים אמורים במיוחד בהליך הקשור לעסקה שבה מעורב אחד מבעלי הדין שלפניו. בפרשה אחת, מונה עורך דין להיות בורר ובאותו זמן היה תלוי ועומד נגדו הליך משמעתי בבית הדין המחוזי של לשכת עורכי הדין. עורך הדין גם הורשע אחרי שניתן פסק הבוררות, בחלק מעבירות המשמעת שיוחסו לו. בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי באותה פרשה קבע בית משפט זה, מפי חברי הנכבד השופט א' מצא, כי הבורר אינו חייב להביא לידיעת בעלי הדין שלפניו במהלך הבוררות כי תלוי ועומד נגדו הליך משמעתי (רע"א 5445/01 זקס נ' אינדיגו טכנולוגיות בע"מ ואח' , (לא פורסם) ניתן ביום 30.5.02 (להלן - "ענין זקס")). לכלל זה הייתי מוסיף חריג. לדעתי, מצווה על בורר שהוא עורך דין, להביא לידיעתם של בעלי הדין שלפניו, כי תלוי ועומד נגדו הליך משמעתי, אם קיומו של הליך זה עלול לפגוע באמונם בו . במיוחד חייב הוא בכך אם להליך יש נגיעה ליחסיו של הבורר עם אחד מבעלי הדין, באופן שעלולים להווצר יחסי תלות בין אותו בעל דין לבין הבורר.

יצוין כי אם נודע לבעלי הדין, בין מפי הבורר ובין בעצמם, במהלך הבוררות, דבר ההליך המשמעתי רשאי בעל הדין שאמונו בבורר נפגע לבקש להעבירו מתפקידו מן הטעם ש"נתגלה שהבורר אינו ראוי לאמון הצדדים", כאמור בסעיף 11(1) לחוק הבוררות. השאלה אם ניתן לבטל פסק בוררות אחרי שניתן על פי העילה שבסעיף 11(1) לחוק הבוררות, שאיננה מנויה בין עילות הביטול שבסעיף 24 לחוק הבוררות איננה צריכה לעניננו (ראו דברַי ברע"א 3017/97 י.מושקוביץ חברה לבנין בע"מ ואח' נ' מ.ר.פ.ר בניה והשקעות בע"מ ואח' , פ"ד נא(3) 745, 749; דברי השופט א' מצא בענין זקס , שם; אוטולנגי , בעמ' 470).

5.הבקשה להרשות ערעור נדחית.