פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3794/14
לפני:
כבוד השופט צ' זילברטל
המבקשים:
1. ג'לאל דכוואר
2. נבילה דכוואר
נ ג ד
המשיב:
בנק ירושלים בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בירושלים ברע"א 47114-03-14 שניתנה ביום 28.04.2014 על-ידי כבוד
השופט ר' וינוגרד
בשם המבקשים:
עו"ד נסראת דכוור
החלטה
1.
לצורך הכרעה בטענת "פרעתי" שהעלו המבקשים בפני רשם ההוצאה לפועל בהקשר של חובם למשיב, מונה, בהסכמת הצדדים, מומחה מטעם ההוצאה לפועל, וזאת, על-פי המבקשים, "לצורך עריכת תחשיב לסכום חובם של המבקשים למשיב, וכימות טענת הפרעון המועלית על ידם". במסגרת עבודתו פנה המומחה לרשם ההוצאה לפועל בבקשה לקבלת הנחיות כיצד לפעול בנושאים שאינם בתחום מומחיותו ואשר נתונים במחלוקת בין הצדדים. בהחלטה מיום 16.11.2013 (אשר עותק בלתי קריא ממנה צורף לבקשה) הנחה הרשם את המומחה כיצד לנהוג.
2.
המבקשים השיגו על קביעת רשם ההוצאה לפועל ביחס לשניים מהנושאים שהובאו להכרעתו על-ידי המומחה: (א) חיובי הוצאות נלוות, הוצאות משפטיות וביטוחי חיים ומכס (ב) מחלוקת לגבי תשלומים שבוצעו לכאורה על ידי המבקשים ולא הובאו בחשבון על-ידי המשיב. בית משפט השלום דחה את השגת המבקשים בקבעו כי המדובר בהחלטת ביניים במסגרת דיון בטענת "פרעתי" "ואין מקום לערער על החלטה שכזו". בנוסף, התייחס בית משפט לנימוקיו של רשם ההוצאה לפועל לגופם וקבע כי לא נפל בהם פגם.
3.
בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים על החלטת בית משפט השלום נדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 28.4.2014. תחילה דחה בית משפט קמא את טענת המבקשים לפיה השגתם על החלטת רשם ההוצאה לפועל בפני בית משפט השלום היתה במסגרת ערעור בזכות מאחר שמדובר בהשגה על החלטה במסגרת טענת "פרעתי". בית משפט קמא הבהיר כי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 מקנה זכות ערעור על ההחלטה הסופית בטענת "פרעתי", ולא ניתן לפרש את הוראות החוק הרלבנטיות כמקנות זכות ערעור גם על החלטות ביניים שניתנו במסגרת דיון בטענה זו. נוכח האמור, קבע בית משפט קמא כי יש לדון בהשגת המבקשים כבבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" ומאחר שהטענות בבקשה אינן חורגות מעניינם הפרטני של הצדדים ואינן מעוררות שאלות בעלות חשיבות ציבורית - יש לדחות את הבקשה. לבסוף נקבע, כי ממילא המדובר בהחלטת ביניים שניתן יהיה לתקוף את האמור בה במסגרת ערעור כולל על ההחלטה הסופית בטענת "פרעתי" שהעלו המבקשים. לבסוף, ובבחינת מעבר לצורך, קבע בית משפט קמא כי לא מצא פגם בהחלטת רשם ההוצאה לפועל לגופם של דברים. כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה שלפניי.
4.
בבקשתם חוזרים המבקשים על הטענה כי עמדה להם זכות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל. כן טוענים המבקשים שממילא החלטת רשם ההוצאה לפועל בדבר אופן עריכת התחשיב מהווה "הכרעה סופית בכל המחלוקות העובדתיות והמשפטיות" ועתה נדרש המומחה לעריכת חישוב טכני בלבד ולכן אין להתייחס להחלטה כאל החלטת ביניים, מה גם שאילו היו נמנעים מהגשת בקשת רשות ערעור על החלטה זו ייתכן שהיתה נסגרת בפניהם האפשרות להשיג על החלטה זו במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי נוכח חלוף המועד להגשת השגה על החלטה זו.
דיון והכרעה
5.
לאחר העיון בבקשה ובהחלטות הקודמות בעניינם של המבקשים באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף בלי שתתבקש תשובה. ראשית, מקובלת עליי קביעתו של בית משפט קמא לפיה החלטת רשם ההוצאה לפועל עליה משיגים המבקשים אינה אלא החלטת ביניים שניתן לערער עליה רק לאחר קבלת רשות מבית משפט השלום (השוו: רע"א 6146/99 ברדוגו נ' הבנק הבינלאומי למשכנתאות (23.12.1999)). מכאן, שיש לראות בבקשה דנא כבקשת רשות ערעור ב"גלגול רביעי" שעל מנת שתתקבל נדרש כי תעורר שאלה בעלת חשיבות החורגת מעניינם של בעלי הדין בתיק (אציין, כי הדברים היו נכונים גם אם היה מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי"). בענייננו, אין מדובר אלא במחלוקת קונקרטית באשר לאופן חישוב יתרת חובם של המבקשים למשיב, ועל כן הבקשה אינה עומדת באמות המידה למתן רשות ערעור ב"גלגול רביעי".
זאת ועוד, כפי שציינו הערכאות הקודמות, המדובר בהחלטת ביניים שעליה יוכלו המבקשים לערער במסגרת ערעור בזכות שיוגש, במידת הצורך, על ההחלטה הסופית בטענת ה"פרעתי". אמנם הערכאות הקודמות התייחסו גם לקביעות רשם ההוצאה לפועל לגופן, אך נראה כי אלה נעשו בבחינת "מעבר לצורך" שהרי הטעמים המרכזיים שעמדו בבסיס החלטות הערכאות הקודמות לדחות את בקשות המבקשים נגעו להיותה של החלטת רשם ההוצאה לפועל החלטת ביניים, ומאחר שלא עוררה כל עניין ציבורי שיצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".
סוף דבר. הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט"ו באב התשע"ד (11.8.2014).
ש ו פ ט