פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 3798/00 אשר אלחנני נ. אזורים חברה להשקעות פיתוח בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הסכם דיוני ומינוי מומחה מטעם בית המשפטבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בקשת רשות ערעור נדחתה, שכן השאלה בדבר קיומו של הסכם דיוני היא עובדתית ואינה מצדיקה דיון חוזר. נקבע כי בשלב קדם המשפט לא נחסמה דרכם של הצדדים לשאול שאלות הבהרה למומחה מטעם בית המשפט ולזמנו לחקירה. השאלות ניתנות להעלאה בערעור על פסק הדין, אם יוגש.

העובדות

בית משפט השלום קבע כי לא היה הסדר דיוני בין הצדדים, ואילו בית המשפט המחוזי קבע כי היה הסדר כזה. המשפט נמצא בשלבי קדם משפט. הצדדים הסכימו למינוי מומחה מטעם בית המשפט.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם היה הסכם דיוני בין הצדדים לפיו ויתרו על הבאת חוות דעת מומחים מטעמם בהסכמתם למינוי מומחה מטעם בית המשפט?
  2. 2.האם הסכמת הצדדים למינוי מומחה מטעם בית המשפט חוסמת הבאת חוות דעת מומחים מטעם הצדדים, לאחר ביטול תקנה 130(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי?

הלכות

  1. 1

    שאלה עובדתית בדבר קיומו של הסכם דיוני אינה ראויה לדיון חוזר, ולכן אין מקום ליתן רשות ערעור כדי להעלות שאלה נוספת המותנית בה.

    ״איננו סבורים כי שאלה זו - שהיא עובדתית במהותה - ראוי לה שתידון פעם נוספת, ומשכך, אין גם מקום ליתן רשות ערעור״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בשלב קדם המשפט הצדדים רשאים להציג שאלות הבהרה למומחה מטעם בית המשפט ולזמנו לחקירה, ובחקירה ניתן ללבן שאלות העולות מחוות דעתו אל מול חוות דעת הצדדים, מבלי שחוות הדעת מטעם הצדדים תהווה חומר ראיה כשלעצמה.

    ״לא נחסמה דרכם של הצדדים להציג שאלות הבהרה למומחה מטעם בית המשפט ולזמנו לחקירה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הסכם דיוני
  • חוות דעת מומחים
  • מומחה מטעם בית המשפט
  • רשות ערעור
  • קדם משפט
  • שאלות הבהרה
  • תקנות סדר הדין האזרחי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

רע"א

3798/00

בפני:

כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן

כבוד

השופט א' ריבלין

כבוד

השופט א' א' לוי

המבקש

:

אשר

אלחנני

נגד

המשיבות

:

1.

אזורים חברה להשקעות פיתוח בע"מ

2.

סולל בונה בע"מ

3.

מדר מרצפות פאר ואיכות (1984) בע"מ

בקשת

רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט

המחוזי

בתל-אביב-יפו מיום 19.4.00 בבר"ע

21560/99

שניתנה על-ידי כבוד השופטת א' חיות

תאריך

הישיבה:

כ"ד באייר תשס"א

(17.5.01).

בשם

המבקש: עו"ד

אריאלי שמואל

בשם

המשיבות 2-1: עו"ד

אמיר פסטרנק, עו"ד אלי פורוסטמיאן

פסק-דין

בא-כוח המבקש הצהיר בפנינו כי מקובל עליו שאם היה הסכם דיוני בין הצדדים, לפיו ויתרו הם על הבאת חוות דעת מומחים מטעמם בהסכימם למינוי מומחה מטעם בית המשפט, אין להם פתחון פה לחזור ולהביא חוות דעת מומחים מטעמם.

באי-כוח הצדדים חלוקים בשניים: האחד, האם היה הסכם דיוני ביניהם אם לאו. השני, האם בהעדר הסכם דיוני, מהווה הסכמתם למינוי מומחה מטעם בית המשפט, חסימת הדרך להבאת חוות דעת מומחים מטעם הצדדים וזאת, במיוחד לאור ולאחר ביטול תקנה 130(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-.

מבלי להכריע בשאלה הראשונה, דהיינו, אם היה הסכם דיוני אם לאו, לא ניתן להכריע בשאלה השניה. בית משפט השלום קבע בהחלטתו, כי לא היה הסדר דיוני ואילו בית המשפט המחוזי קבע, כי היה הסדר כזה.

איננו סבורים כי שאלה זו - שהיא עובדתית במהותה - ראוי לה שתידון פעם נוספת, ומשכך, אין גם מקום ליתן רשות ערעור כדי להעלות את השאלה השניה המועלית על-ידי המבקש.

זאת ועוד, המשפט נמצא בתחילתו בשלבי קדם משפט. לא נחסמה דרכם של הצדדים להציג שאלות הבהרה למומחה מטעם בית המשפט ולזמנו לחקירה, אם יבקשו זאת. בחקירה ניתן יהיה ללבן שאלות שונות העולות מתוך חוות דעתו אל מול חוות דעת המומחים מטעם הצדדים שהיו בפניו, מבלי שחוות הדעת מטעם הצדדים תהוונה חומר ראיה כשלעצמן.

לאור האמור לעיל, הגענו לכלל מסקנה, כי אין מקום ליתן רשות ערעור והשאלות נשוא הבקשה תוכלנה להיות מועלות בערעור על פסק-הדין, אם יוגש כזה ואם יהיה מקום לכך, ואין צורך להכריע בהן בשלב זה, בנסיבות שפורטו לעיל.

הבקשה נדחית, ללא צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ה באייר תשס"א

(18.5.01).

ש ו פ ט ת ש

ו פ ט ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1שאלה עובדתית בדבר קיומו של הסכם דיוני אינה ראויה לדיון חוזר, ולכן אין מקום ליתן רשות ערעור כדי להעלות שאלה נוספת המותנית בה.
  2. 2בשלב קדם המשפט הצדדים רשאים להציג שאלות הבהרה למומחה מטעם בית המשפט ולזמנו לחקירה, ובחקירה ניתן ללבן שאלות העולות מחוות דעתו אל מול חוות דעת הצדדים, מבלי שחוות הדעת מטעם הצדדים תהווה חומר ראיה כשלעצמה.