רע"א 3801/18 פלוני נ. המחלקה לשירותים חברתיים - קריית אתא

ערכאות קמא הכריזו על ילדיו הקטינים של המבקש כנזקקים, וזאת על בסיס הראיות שהוצגו, ובין היתר עדות המבקש, עדות הוריו ועדויות שתי עובדות סוציאליות. נקבע כי הונחה התשתית לקבוע כי המבקש אינו מסוגל לטפל או להשגיח על הקטינים או שהוא מזניח את הטיפול בהם או ההשגחה עליהם, וכי שלום הקטינים עלול להיפגע אם לא יוכרזו כנזקקים, בהתאם להוראות סעיפים 2(2) 2(6) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960.

בבקשה שלפניי למתן רשות ערעור, הנפרשת על פני 130 עמודים, מעלה המבקש טענות שונות, ובהן כי השופטות בערכאות קמא לא הוסמכו כדין, כי נפלו פגמים באופן ניהול ההליך קמא, כי הראיות שעליהן התבססו ערכאות קמא יסודן בשקר ותרמית וכי לגופו של עניין לא הוכחה נזקקות הקטינים. לצורך ההכרעה בבקשה די לומר כי הטענות נטענו באופן כללי ביותר, תוך שימוש בלשון משתלחת ומבלי לתת מענה לקביעותיהן הענייניות של ערכאות קמא. נאמר זאת כך: העיקר הוא כי מסקנתן של ערכאות קמא נטועה היטב בתשתית הראייתית שנפרשה בפניהן. מן התמונה שהוצגה עולה כי טובת הקטינים עולה בקנה אחד עם ההכרזה עליהם כקטינים נזקקים, וזאת גם בהתחשב בטענות המבקש והתנהלותו. הנה כי כן, הבקשה דנן אינה עומדת באמות המידה שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי.

הבקשה נדחית. לא בלי היסוס, וחרף אופן ניסוח הבקשה, אין צו להוצאות.