רע"א 3833/10 יאיר (יקיר) להשקעות בע"מ נ. חברת הימנותא בע"מ

1.

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי (השופטת ת' בזק-רפפורט) לפיה על המבקשים לתקן את כתב תביעתם כך שבמקום הסעד ההצהרתי אותו ביקשו יתבקש סעד אופרטיבי וכי אם לא יוגש כתב תביעה כאמור תוך 30 יום תמחק התביעה.

2.

דין הבקשה להידחות.

3.

המבקשים הגישו תביעה לפסק דין הצהרתי לפיו התקשרות מסוימת בין המבקשת 1 לבין המשיבות, שעניינה רכישת מקרקעין, הינה תקפה ומחייבת על פי תנאי ההסדר ובהתאם למחיר שנקבע על ידי שמאי שמונה על ידי הצדדים. כן עתרה המבקשת 1 בכתב התביעה כי תנתן לה רשות לפיצול סעדים "מתוך שהיא מניחה בדרגה גבוהה ביותר של ודאות, כי לכשיינתן פסק הדין ההצהרתי המבוקש, יחזרו הנתבעים בהם מהתכחשותם להסכם, בהיותם גופים ציבוריים והיא, מצדה מוכנה לבצעו ככתבו וכלשונו..."

לטענת המבקשים, הנתבעות (המשיבות בבקשה זו) מתכחשות להתקשרות ללא הצדקה.

4.

על פי המתואר בבקשה שלפני המשיבות הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה לדחייה או למחיקה על הסף של כתב התביעה. בבקשה נטען כי התובעים- המבקשים בבקשה שלפני- אינם רשאים לתבוע סעד הצהרתי מקום שיש באפשרותם לתבוע סעד אופרטיבי תחתיו, וכי תביעת המבקשים היא למעשה תביעה כספית במסווה של בקשה לסעד הצהרתי. לחילופין ביקשו המשיבות שהתובעים ישומו את תביעתם וישלמו אגרה בהתאם. המבקשים לא הגישו במצורף לבקשתם את בקשת המשיבות, אלא רק את תגובתם – הם לבקשה. לא ראיתי, עם זאת, צורך לדרוש מהמבקשים להשלים את החסר, נוכח המסקנה אליה הגעתי. החלטת הערכאה הראשונה סדורה וברורה ואני מאמצת אותה מטעמיה.

5.

לא מצאתי פגם בהחלטה. השאלה אם להיזקק לתביעה לסעד הצהרתי נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. בית המשפט הגדיר נכונה את הכלל המשפטי החל, וקבע כי התובעים לא הראו אינטרס לגיטימי במתן סעד הצהרתי. כמובן שלבית המשפט שיקול דעת בשאלה אם לדון תחילה בטענות בעניין תוקף ההסכם אם לאו, אך עניין זה נוגע לעצם ניהול התביעה, ולא לאופן הגשתה.

6.

הבקשה נדחית. לא נתבקשו תגובות כך שלא יהיה צו להוצאות.