פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3839/08
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקשת:
השקעות
בצ'ק
פוסט ט.מ. בע''מ
נ ג ד
המשיבים:
1. בנק מזרחי טפחות בע''מ
2. ראובן דהן באמצעות נציגו המוסמך ברוך סבג
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית
המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 1.4.08 בבר"ע 2140/07 שניתן על-ידי כבוד
השופטת י' שטופמן
בשם המבקשת:
מר טופז מרבי
בשם המשיב 1:
עו"ד גיל צבע
בשם המשיב 2:
עו"ד שמואל סלפוי, עו"ד ליאת גורן-קרן
החלטה
ביום 19.9.2005 מונה עו"ד שמואל סלפוי ככונס נכסים לשם מימוש נכס הנמצא בבעלותה של המבקשת – "חברת השקעות בצ'ק פוסט ט.מ. בע"מ", במסגרת תיק הוצאה לפועל שנפתח על ידי המשיב 1 לשם מימוש הנכס.
ביום 16.7.2007 אישר ראש ההוצאה לפועל (צ' אלמוג) את מכירת הנכס לזוכה בהתמחרות אותה ביצע הכונס – המשיב 2, וזאת לאחר מספר התמחרויות קודמות. ביום 19.7.2007 הגישה המבקשת בקשה דחופה לראש ההוצאה לפועל לביטול המכר.
ביום 29.7.2007 דחה ראש ההוצאה לפועל את הבקשה, בקבעו כי בקשתה של המבקשת הינה למעשה לאפשר לה לפדות את הנכס בתשלומים לאורך תקופת זמן ארוכה ובלתי סבירה, וכי המבקשת לא הצביעה על כל פגם המצדיק את ביטול המכר.
על החלטה זו הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו (בר"ע 2140/07).
ביום 1.4.2008 דחה בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת י' שטופמן) את הערעור, בקובעו כי אין מקום לבטל את החלטת אישור המכר. בית המשפט ציין בהחלטתו כי אמנם עולים פגמים מסוימים בהתנהלותו של כונס הנכסים, עובר להחלטת ראש ההוצאה לפועל לאישור המכר מיום 16.7.2007, בכך שלא הביא בפני ראש ההוצאה לפועל את כלל הנתונים הרלוונטיים, אולם פגמים אלו רופאו במסגרת הדיון בבקשה לביטול אישור המכר, במסגרתו שטחה המבקשת את מלוא טענותיה בפני ראש ההוצאה לפועל. לגופו של עניין קבע בית המשפט כי הליך המכר קוים כהלכה ואושר בסיומו של הליך התמחרות ארוך שכלל שלוש התמחרויות, ולא היה כל מקום לבטלו רק בשל בקשת המבקשת לאפשר לה למצות את זכותה לפדות את הנכס באמצעות תשלומים.
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, היא הבקשה שבפניי. לטענתה, שגה בית המשפט המחוזי משלא לקח בחשבון את כל ההשלכות שיש לאישור המכר והנזקים הגדולים והבלתי הפיכים שהוא גורם לה.
מנגד, מתנגדים המשיבים 1 ו-2 לבקשה משאין היא עומדת באמות המידה שנקבעו לערעור שני בבית המשפט העליון. לגופו של עניין טוענים המשיבים כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי צודק, ראוי, מעוגן בעובדות המקרה ואין כל עילה בדין להפכו.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה ובהחלטותיהן של הערכאות שקדמו לי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
עניינה של המבקשת נדון כבר בפני שתי ערכאות שיפוטיות. הלכה היא, כי הרשות לערעור שני אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת היא למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות כללית, בין משפטית ובין ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982) (להלן: הלכת חניון חיפה ). המבקשת כלל אינה מציינת בבקשתה כל עילה הנכנסת לגדרי הלכת
חניון חיפה , ושיש בה די להצדיק את קיומו של דיון בעניינה ב"גלגול שלישי". מסיבה זו בלבד, דין הבקשה להידחות.
מעבר לדרוש יוער, כי דין הבקשה להידחות אף לגופו של עניין. מעבר לטענותיה לפיהן אישור המכר יגרום לה לפגיעה בלתי צודקת, ומעבר להשתלחויותיה החריפות כנגד המשיב 1 וכנגד ראש ההוצאה לפועל, אין בבקשתה כל טעם של ממש מדוע תבוטל החלטת אישור המכר, וממילא איני רואה כל מקום להתערב בהחלטה זו.
במאמר מוסגר יצוין אף שטוב היה עושה מר מרבי טופז, המייצג את המבקשת בבקשתה, לו היה נמנע מניסוחה המשתלח של בקשתו. אמנם מר טופז מקפיד לציין שאין הוא עורך דין, אולם אין בכך כדי להקנות לו פטור מדרישות בסיסיות של דרך ארץ, כיבוד הזולת וכיבוד מערכת המשפט. עוד יצוין, כי אך מטעמים של יעילות ההליך נמנעתי מלהיענות לבקשת המשיב 1 למחיקת חלקים נרחבים מבקשת רשות הערעור.
סוף דבר, בקשת רשות הערעור נדחית.
המבקשת תישא בשכר טרחת באי כוחם של המשיב 1 ו-2 בסך 5,000 ש"ח כל אחד.
ניתנה היום, ו'
בחשון התשס"ט (4.11.2008).
ש ו פ ט