החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 3853/12 שי קסוטו נ. מנהל מס ערך מוסף רחובות

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · רשות ערעור על החלטה דיונית בטרם מתן פסק דיןבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה להבאת ראיות לסתור פסק דין פלילי מרשיע

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לאפשר הבאת ראיות לסתור פסק דין פלילי מרשיע במסגרת ערעור על כפל מס. נקבע כי לא התקיימו התנאים שבסעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט למתן רשות ערעור על החלטת ביניים. ההשגות על החלטות במהלך ההליך יש לרכז בערעור על פסק הדין, אלא במקרים חריגים שלא התקיימו כאן.

העובדות

המבקש ביקש להביא ראיות לסתור פסק דין פלילי מרשיע שניתן נגדו על בסיס הסדר טיעון, במסגרת ערעור על דרישת כפל מס לפי חוק מס ערך מוסף. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה והמבקש הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש ליתן רשות ערעור על החלטה דיונית בטרם הסתיים ההליך בבית משפט קמא?
  2. 2.האם מתקיימים התנאים שבסעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט למתן רשות ערעור על החלטת ביניים?

הלכות

  1. 1

    רשות ערעור על החלטת ביניים תינתן רק אם שוכנע בית המשפט שהמתנה לערעור על פסק הדין תשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, תגרום נזק של ממש, או תוביל להליך מיותר או שגוי

    ״שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הכלל הוא שכל ההשגות על החלטות הניתנות במהלך ניהול ההליך ירוכזו בערעור על פסק הדין, וחריגיו מצומצמים למצבים שבהם לא ניתן יהיה לתקן את הפגם בערעור על פסק הדין

    ״הכלל הוא, שכל ההשגות על ההחלטות הניתנות במהלך ניהול ההליך תרוכזנה בערעור על פסק הדין״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • הבאת ראיות לסתור
  • פסק דין מרשיע
  • הסדר טיעון
  • כפל מס
  • ערעור על פסק הדין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

3853/12

לפני:

כבוד השופט צ' זילברטל

המבקש:

שי קסוטו

נ ג ד

המשיב:

מנהל מס ערך מוסף רחובות

בקשת

רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתיק ע"מ 1031/07 שניתנה

ביום 4.4.2012 על ידי כב' השופטת ד' קרת-מאיר

בשם המבקש:

עו"ד מ' גורדין;

עו"ד ק' חן-סופר

החלטה

1.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשות המבקש להתיר לו להביא ראיות לסתור פסק דין פלילי מרשיע שניתן נגדו ביום 19.2.2007 בתפ"ח 856/05 בבית המשפט המחוזי בירושלים. הבקשה, שהוגשה במסגרת הוראת סעיף 42ג לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א-1971, נועדה לאפשר למבקש להציג ראיות לסתור את פסק הדין המרשיע (שניתן בגדר הסדר טיעון) במסגרת הליך ערעור שהמבקש הגיש על דרישת המשיב לתשלום כפל מס לפי סעיף 50(א) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (ע"מ 1031/07 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו).

2.

בהחלטה מיום 4.4.2012 דחה בית המשפט (השופטת ד' קרת-מאיר) את הבקשה להבאת ראיות לסתור. מכאן בקשת רשות הערעור.

3.

דין הבקשה להדחות ללא צורך בתשובה, ומבלי שאתייחס לגופם של דברים , ורק מהטעם שאין מקום ליתן רשות ערעור על ההחלטה האמורה בטרם יסתיים ההליך בבית משפט קמא.

4.

אין ספק כי להחלטה האמורה משמעות רבה בגדר ההליך שהמבקש הגיש לבית המשפט המחוזי. אלא שזה אינו המבחן שיש להפעילו כשנבחנת בקשה למתן רשות לערער. סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע, כי רשות ערעור תינתן רק אם "שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה". במקרה דנן לא התקיימו התנאים למתן הרשות. יתרה מכך, המבקש כלל לא נימק בבקשתו מדוע ראוי ליתן רשות ערעור בטרם הסתיים ההליך בבית משפט קמא. מדובר בהחלטה שראוי יהיה לבחנה במסגרת הערעור על פסק הדין, ככל שיוגש, לרקע מכלול נתוני התיק וכלל ההנמקות שבפסק הדין. אין לפנינו מצב בלתי הפיך שלא ניתן יהיה לתקנו, ככל שכך יוחלט, במסגרת הערעור על פסק הדין. גם הדיון בבית משפט קמא לא צפוי להיות ממושך או מורכב במיוחד, ויתכן שנוכח הגשת פסק הדין המרשיע הדיון יסתיים עד מהרה.

יש לזכור, כי הכלל הוא, שכל ההשגות על ההחלטות הניתנות במהלך ניהול ההליך תרוכזנה בערעור על פסק הדין. לכלל זה יש חריגים, שעיקרם מצבים בהם אי בחינת ההחלטה על-ידי ערכאת הערעור עלולה ליצור מצב שכבר לא ניתן יהיה לתקנו במסגרת הערעור על פסק הדין (ראו: רע"א 2856/12 כהן נ' מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל (לא פורסם, 20.5.2012)).

כאמור, במקרה דנן לא מתקיימות נסיבות שתצדקנה לסטות מהכלל, ואף לא נטען כי הן מתקיימות.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ח' בסיון התשע"ב (29.5.2012).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1רשות ערעור על החלטת ביניים תינתן רק אם שוכנע בית המשפט שהמתנה לערעור על פסק הדין תשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, תגרום נזק של ממש, או תוביל להליך מיותר או שגוי
  2. 2הכלל הוא שכל ההשגות על החלטות הניתנות במהלך ניהול ההליך ירוכזו בערעור על פסק הדין, וחריגיו מצומצמים למצבים שבהם לא ניתן יהיה לתקן את הפגם בערעור על פסק הדין