רע"א 3860/97 שרון משה נ. נקניק חיפה מעדני כרמל בע"מ

1.כבוד הרשם של בית המשפט המחוזי בחיפה, בהחלטתו מיום 3.4.97, דחה את בקשתם של המבקשים לבטל "עיקול עצמי" שהוטל, לבקשת המשיבה, על כספים שאותם חוייבה לשלם למבקשים. כמו כן דחה את בקשתם לבטל עיקול זמני שהוטל על ערבות בנקאית שהפקידה המשיבה להבטחת התחייבותה לפצות את המבקשים על כל נזק שיגרם על ידי העיקול שהוטל לפי בקשתה, אם תביעתה נגדם תדחה. בית המשפט המחוזי, בהחלטתו מיום 29.5.97, דחה את הערעור על החלטתו של הרשם.

מכאן בקשתם של המבקשים להרשות להם לערער על ההחלטה.

2.בבקשתם חוזרים המבקשים ומעוררים שאלות משאלות שונות שנדונו על ידי כבוד הרשם ועל ידי בית המשפט המחוזי, לרבות השאלה אם ניתן להטיל עיקול זמני על ערבות בנקאית אוטונומית שהופקדה בתיק של בית משפט אחר להבטחת פסק הדין שיינתן שם, ולרבות השאלה אם ניתן להטיל עיקול על כספי עובד לפי בקשתו של מעביד.

אכן, מקצת טענותיו של בא כוח המבקשים אין לדחותן בקש, אולם אין להתעלם גם מן העובדה שפרשת ההתדיינויות בין בעלי הדין בנושאים אלה מתגלגלת והולכת זה זמן רב - ועוד בטרם נפתח בירור התובענה לגופה! - משופט לשופט, ובדיונים שונים, וכפי שנראה לי גם בלי שתצמח מכך תועלת ממשית למי מבעלי הדין. החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 29.5.97 מגבשת את עיקרי המחלוקות ומסיימת את ההתדיינויות בנושאים אלה. במצב דברים זה אין טעם מעשי, וכנראה גם לא ביסוס עיוני מספיק, כדי להתערב בה בשלב זה.

ראוי לציין, לענין העיקול שהוטל על הערבות הבנקאית, כי כבוד הרשם לא הכריע בשאלות "אם 'תפס' העיקול שהוטל על הערבות הבנקאית נכס שניתן לממשו אם לאו", ואם לעיקול זה "יש או אין ערך", והביע דעתו כי השאלות יוכרעו "אם וכאשר יינתן פסק דין והזוכה בפסק הדין יבקש לממש את הערבות הבנקאית". כאמור, הערעור על כך נדחה. אינני רואה צורך להקדים את המאוחר ולחוות דעה בשאלות המשפטיות המתעוררות בענין זה, שאולי לא יהיה צורך בהכרעה בהן.

3.הבקשה להרשות ערעור נדחית.