רע"א 388/99 נתנאל גל-ער נ. שרת התקשורת

המבקש הינו העותר בבג"ץ 388/99. בגדר עתירתו ביקש כי יוצא צו ביניים המונע את ביצועה של החלטת המשיבה 2 להסיר את הכתוביות מסרטוני המכירה המוצגים בערוץ הטלוויזיה M.E.T.V. . בגדר העתירה - שאושרה בתצהיר מטעם המבקש - נאמר כי שידורי סרטוני המכירה אינם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל אלא לציבור במדינות המזרח התיכון בכללותו. בתאריך 21.1.99 נדונה הבקשה למתן צו ביניים בפני השופטת דורנר. בדיון זה הציע בית-המשפט למבקש להסכים להסדר ביניים, שעיקרו המשך שידור סרטוני המכירה בהיקף זהה לזה ששודר עד אז והסרת הכתוביות בעברית מן הסרטונים תוך הותרת מספרי הטלפון המאפשרים את רכישת המוצרים המוצגים בסרטונים בישראל. המבקש סירב להצטרף להסדר שהוצע לו, ובית-המשפט דן בבקשתו למתן צו ביניים לגופה ודחה אותה בתאריך 25.1.99.

במקביל הוגשה עתירה נוספת בעניין שידורי הערוץ הנ"ל (בג"ץ 474/99), שבגדרה הגיעו הצדדים בתאריך 28.2.99 להסדר ביניים שאושר על-ידי בית-המשפט וניתן לו תוקף של החלטה (להלן: הסדר הביניים). המבקש לא היה צד להסדר הביניים, אך במסגרת ההסדר הותר לו להמשיך ולשדר סרטוני מכירה בהיקף זהה לזה ששידר עד אז, וזאת ללא מלל בעברית וכתוביות. לאור זאת פנה המבקש בבקשה לתיקון הסדר הביניים. בתאריך 1.3.99 נדחתה בקשה זו על-ידי השופטת דורנר, אשר הדגישה בהחלטתה כי הסדר הביניים יצר איזון בין מצבו של המבקש לבין מצבה של העותרת 2 בבג"ץ 474/99, אשר היקף שידוריה הכולל צומצם למחצית.

בתאריך 29.4.99 נדונו שתי העתירות בפנינו, ובמהלך הדיון החלטנו על דחיית המשכו עד להתקנת הכללים על-ידי המשיבה 2. הסדר הביניים לא נדון מחדש בפנינו ובהחלטתנו קבענו כי הוא ייוותר בעינו. עתה פונה המבקש בבקשה נוספת, שבגדרה מבקש הוא כי הסדר הביניים החל על העותרות בבג"ץ 474/99 - קרי המשך השידורים במתכונתם הישנה תוך צמצום היקפם למחצית - יוחל גם עליו. לחלופין מבקש העותר לקבוע דיון דחוף בעתירתו, שכן המשך המצב הקיים עלול להובילו לסף פשיטת רגל, באשר עיקר רווחיו מורכב מעמלות על מכירות מוצרים בישראל.

דין הבקשה להידחות. כאמור, המבקש מסר בתצהיר כי שידורי סרטוני המכירה אינם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל והעדיף להתדיין בעניין צו הביניים במקום להסכים להסדר הביניים שהוצע לו. למרות זאת, ולפנים משורת הדין, אישר בית-המשפט הסדר ביניים שהותיר את היקף שידורי סרטוני המכירה כמקודם ואף איפשר לצרף אליהם את מספרי הטלפון שבהם ניתן לרכוש מוצרים בישראל.

בנסיבות אלה אין בנימוקי הבקשה כדי להצביע על עילה המחייבת סטייה מהסדר הביניים, היוצר איזון ראוי בין הצדדים כאמור בהחלטתה של השופטת דורנר מתאריך 1.3.99, ואיננו רואים כל מקום לשנות מהחלטתנו להותיר את הסדר הביניים על כנו. אף אין מקום להקדים את הדיון בעתירה, וזו תידון לאחר שיפורסמו הכללים כאמור בהחלטתנו מתאריך 29.4.99.

הבקשה נדחית.