רע"א 3882/16 רע"א 3882/16

מונחת לפניי בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב (רע"א 2958-05-16, מיום 4.5.2016 ויום 6.5.2016, כב' השופטת י' קראי גירון ) בגדרן נדחתה בקשת רשות ערעור מטעם המבקשת על החלטת ביניים של בית משפט השלום (רע"צ 13466-02-16, מיום 17.4.2016, כב' השופט מ' עלי ), אשר דחתה בקשה לעיכוב ביצוע החלטת רשמת הוצאה לפועל (תיק הוצל"פ 13-02701-14-15 מיום 17.1.2016). לצד זאת הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע ההליכים המתנהלים בתיק ההוצאה לפועל האמור.

בהחלטת הרשמת נקבע כי על המבקשת לשלם את החוב הפסוק של החייב אשר כספיו מוחזקים אצלה, לטובת הזוכה בתיק ההוצל"פ – המשיב. על החלטה זו הוגש ערעור לבית משפט השלום, וכן בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה. בית משפט השלום פסק כי בהתחשב בשני השיקולים בבחינת בקשה לעיכוב ביצוע – סיכויי הערעור ומאזן הנוחות – אין להיענות לבקשה. זאת בעיקר מאחר שלא הונחה על ידי המבקשת תשתית עובדתית מספקת לטענות בדבר השלכות בלתי הפיכות בגין תשלום הכספים, וכן היותו של המשיב מוסד מבוסס שאין חשש כי לא יוכל להשיב את הכספים במידה והערעור יתקבל. פסק דינו של בית משפט השלום מפורט ומנומק, וכולל התייחסות לכלל טענות המבקשת. מסיבה זו, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת רשות הערעור שהוגשה בפניו על החלטת בית משפט השלום. מכאן הבקשה המונחת בפני.

שתי ההחלטות של בתי המשפט קמא מנומקות ולא מצאתי כי ישנה הצדקה להתערבות, בוודאי שלא בגלגול שלישי של ההליך. אציין כי אף מועד הדיון הקרוב בערעור, הקבוע לסוף חודש מאי, אין בו בכדי להביא לקבלת הבקשה. התייחס לכך בית המשפט המחוזי בהחלטתו, בציינו כי המועדים הרלוונטיים להתייחסות הינם ממועד מתן החלטת הרשמת, וזמן רב חלף מאז החלטתה.

המבקשת הוסיפה וטענה כי בבית המשפט המחוזי ניתנו החלטות סותרות, כאשר תחילה ניתנה החלטה המורה על הגשת תגובה לבקשה, ויום לאחר מכן החלטה סותרת הדוחה את הבקשה. לא מצאתי כי יש בטענה זו בכדי להצדיק היעתרות לבקשה. אף אם נפלה שגגה בהתנהלות בית המשפט קמא, טעות זו לא הובילה לנזק למבקשת שכן ההחלטה המתקנת והסופית בעניין ניתנה יום אחד לאחר ההחלטה הראשונית. מעבר לכך, אין בכך בכדי להסיט את המיקוד מתוצאת ההחלטה לגופו של עניין, וכאמור, דחיית בקשת המבקשת בדין יסודה.

הבקשות נדחות. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.