רע"א 3885/21 ידיעות תקשורת בע"מ נ. אהרון ברקוביץ

1.

המשיב הגיש לבית משפט השלום בראשון לציון תביעת לשון הרע נגד המבקשת בגין שימוש בתמונתו בכתבה שפרסמה. ביום 16.2.2021 נערך בהסכמת הצדדים דיון "מחוץ לפרוטוקול", כלומר דיון שתוכנו לא תועד בפרוטוקול (להלן: הדיון ). ביום 18.2.2021 הגישה המבקשת בקשה לתיקון פרוטוקול. לטענתה, במהלך הדיון זימן בית המשפט את המשיב לדוכן העדים, הזהיר אותו ושמע את עדותו. עוד נטען כי במהלך אותה עדות טען התובע לנזק שונה מזה שפורט בכתב התביעה, וכי נודעת לכך השפעה על הדיון בתיק. לכן התבקש לכלול בפרוטוקול הדיון פירוט של עדות המשיב במהלך הדיון, כפי שהובא בבקשה. ביום 7.3.2021 דחה בית המשפט (כב' השופט מ' פירר ) את הבקשה. צוין כי הדיון התקיים מחוץ לפרוטוקול בהסכמת הצדדים; כי לצורך הבאת הצדדים להסכמה שאל בית המשפט את המשיב שאלות כדי לברר "מהי עיקר הפגיעה אותה חווה לטענתו בעקבות הפרסום נשוא התביעה"; וכי הדברים נאמרו מחוץ לפרוטוקול בהבנה שכך יתקבלו, ולכן אין לתעד אותם בדיעבד.

2.

ביום 4.4.2021 דחה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ו' פלאוט ) את בקשת המבקשת לערער על החלטה זו. בית המשפט עמד על כך שהדיון התקיים מחוץ לפרוטוקול בהסכמת הצדדים. נקבע כי אם המבקשת סברה כי יש מקום לתעד את עדות המשיב, היה עליה להודיע על כך במועד הדיון עצמו. נוסף על כך צוין כי החלטה בעניין תיקון פרוטוקול או שינויו היא החלטה דיונית אשר נתונה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, וערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות מסוג זה, בפרט החלטה לתיקון פרוטוקול דיון שהתקיים בערכאה שנתנה את ההחלטה.

3.

מכאן הבקשה שלפניי. המבקשת טוענת כי סמכות בית המשפט לנהל דיון מחוץ לפרוטוקול אינה חלה בדיון שבו נשמעות ראיות, בהן עדות באזהרה על דוכן העדים. נוסף על כך נטען כי המבקשת גילתה רק לאחר הדיון כי עדות המשיב לא הוקלטה, משום שבזמן ניהול ההליך נהגו שלא למסור פרוטוקול מודפס בסוף הדיון, בשל מגפת הקורונה. לפי המבקשת, העלייה לדוכן העדים והאזהרה קטעו את הציפייה של המשיב ובא כוחו שהדברים לא יירשמו בפרוטוקול. עוד מציינת המבקשת כי דברי המשיב בעדותו חשובים לניהול ההליך; וכי באין עיגון להם בפרוטוקול, אין ערובה שיאמר אותם גם בהמשך ההליך, ואין דרך לעמת אותו איתם.

4.

המשיב סומך ידיו על החלטת בית המשפט המחוזי, וטוען כי בקשת רשות הערעור אינה עומדת באמת המידה הנוהגת בבקשות מעין אלו. לטענת המשיב, הדיון נערך מחוץ לפרוטוקול, ובמהלכו הוא הוזהר שעליו להעיד אמת ונשאל שאלות בידי בית המשפט בלבד, אולם המבקשת לא ביקשה שדבריו יתועדו בפרוטוקול. עוד טוען המשיב כי לא ברור כיצד שחזרה המבקשת את עדותו בדיון; כי אין חובה בחוק לתעד בפרוטוקול אזהרת עד ועדות באזהרה; וכי ממילא כל דבר שנרשם בפרוטוקול עשוי לשמש ראיה גם בלי אזהרת עד. לגישת המשיב, אזהרה אינה מאיינת את החלטת בית המשפט לנהל דיון מחוץ לפרוטוקול ואת הסכמת הצדדים בעניין. לעניין הנזק שעליו נסבה התובענה, המשיב מציין את הנזק שמופיע בכתב התביעה.

5.

לאחר שבחנתי את הבקשה, את נספחיה ואת תשובת המשיב, מצאתי כי דין הבקשה להידחות, על יסוד הטעמים שיפורטו להלן. סעיף 68א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ), מחייב לנהל בדיון "פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט". הפרוטוקול מאפשר "תיעוד אמין ומדויק של דיוני בתי המשפט". נוסף על כך, "התיעוד חשוב הן לשם בקרה הולמת בהליך הערעור והן למטרות נוספות, כגון שקיפות, זרימת מידע, ביקורת ציבורית, תחושת ההגינות ואמון הציבור ברשות השופטת. תיעוד כאמור גם יתרום לדיון הציבורי... וישמש לצורכי מחקר ותיעוד היסטורי" (דברי ההסבר לסעיף 1 להצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 50) (פרוטוקול הדיון), התשס"ח-2008, ה"ח הכנסת 232, 232 (להלן: דברי ההסבר )).

6.

לצד זאת, בהליכים מקדמיים רשאי בית המשפט, בהסכמת הצדדים, "לכלול בפרוטוקול את עיקרי הדברים שבדיון" בלבד (סעיף 68א(א) לחוק בתי המשפט. במקרה שלפניי לא הופיעו בפרוטוקול הדיון אפילו עיקרי הדברים, אלא בית המשפט פירט בקצרה בהחלטתו את מסקנותיו מהדיון. עם זאת, הצדדים מסכימים שמותר ויעיל לקיים במקרים מתאימים דיון "מחוץ לפרוטוקול"). הליכים מקדמיים נועדו "לקדם את סיום הסכסוך", ולשם כך נוהג בהם אופי לא רשמי (דברי ההסבר, בעמ' 233). יש בהם חילופי דברים כנים ומעשיים "תוך גילוי הדדי ושקיפות מלאה" (תקנה 34 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ) בין הצדדים במטרה להגיע לפשרה או לזיקוק הסוגיות שדורשות הכרעה. לכן המחוקק מאפשר לקיים דיון בלי תיעוד מלא ומדויק שיגרום לצדדים להקפיד הקפדה יתרה בכל מה שיאמרו.

7.

סעיף 68א(א) לחוק בתי המשפט קובע שההליכים המקדמיים האמורים הם קדם משפט, ישיבה מקדמית ודיון מקדמי אחר, "לרבות דיון שאין בו שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות בעלי הדין ושנועד לבחון את האפשרות לסיים את ההליך בהסדר מוסכם בין בעלי הדין". המילה "לרבות" מצביעה על כך שגם במקרים נוספים אפשר לכלול בפרוטוקול רק את עיקרי הדברים (אהרן ברק פרשנות במשפט כרך שני: פרשנות החקיקה 139-138 (1993)). אולם המחוקק ראה לנכון להוציא במפורש מגדר המקרה שהביא "שמיעת ראיות בעל פה". הסיבה לכך ברורה. עדות בבית המשפט, להבדיל ממסירת דברים במסגרת אחרת, נועדה לתת תשובה נכונה ומדויקת כדי לגלות את האמת העובדתית. לשם כך מזהירים מראש את המעיד כי "עליו להעיד את האמת בלבד ואת האמת כולה", ואם לא יעשה כן, הוא צפוי לעונשים שקבועים בחוק (סעיף 2 לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש"ם-1980 (להלן: חוק האזהרה ); סעיף 237 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. חיזוק נוסף ליעד גילוי האמת נמצא בסעיף 6 לחוק האזהרה, שלפיו אפשר להחליף את האזהרה בשבועה או בהצהרה כדי "לסייע לגילוי האמת"). בעדות כזו חשוב שהעד יקפיד על מילותיו, ולכן מסגרת לא רשמית אינה הולמת אותה. נוסף על כך, עדות נועדה להוכיח דבר מה. כדי שידעו בעתיד מה נאמר בה ומה אפשר להוכיח באמצעותה, יש לרשום אותה במדויק. גם מאחר שעדות שקר היא עבירה פלילית, מתחייב שהעדות תתועד היטב, כדי לברר אם נאמר בה דבר שקר. לסיכום, העדת עד באזהרה, גם אם הוא נדרש להשיב רק לשאלות בית המשפט, אינה עולה בקנה אחד עם קיום הליך שבו אין נרשם פרוטוקול.

הקושי האמור עשוי לבוא לידי ביטוי במקרה דנן. לטענת המבקשת, במהלך אותה "עדות" מחוץ לפרוטוקול טען המשיב לנזק שונה מזה שבכתב התביעה. אם כך היה, עשויה להיות לדבר השפעה על תוצאת ההליך או על ניהולו. בטענותיו לפניי לא הכחיש המשיב שאמר דברים אלה ולא אישר אותם, אלא שב על טענתו המקורית בדבר טיב הנזק שנגרם לו. לכאורה, אם המבקשת תבקש לעמת אותו בעדותו עם הדברים שאמר, לטענתה, במהלך הדיון, אין בידיה תיעוד להם. מובן שאין בדבריי אלה כדי להביע עמדה לגוף העניין, וטענות הצדדים שמורות להם.

8.

מן האמור עולה כי במבט צופה פני עתיד אין מקום לגביית עדות באזהרה במהלך דיון שייערך מחוץ לפרוטוקול. יודגש שוב כי אין בכך כדי למנוע דיון מחוץ לפרוטוקול ואף שמיעת הצדדים. בהקשר זה אפנה גם להוראת תקנה 63(ב)(14) לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת כי בישיבת קדם המשפט רשאי בית המשפט מיוזמתו או לבקשת בעל דין "לשמוע על אתר עדות של כל הנוכח באולם בית המשפט, על עובדה שבמחלוקת ולקבל מענה לשאלות בעניינים הנוגעים לסכסוך נושא התובענה". אם העדות נשמעת באזהרה, הרי שמדובר בעדות לכל דבר ועניין. תקנות סדר הדין האזרחי לא שינו בעניין זה מהאמור בתקנה 148 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שקבעה כלהלן: " עדותו והודעתו של בעל דין שנרשמו בקדם-משפט והחלטות השופט בקדם-משפט דינן כדין עדות , הודעה והחלטה במשפט".

9.

במקרה הקונקרטי נוכח הזמן שחלף ממועד הדיון, אשר מקשה על שחזור מדויק די הצורך של עדות המשיב, ובהינתן הסכמות הצדדים בעניין אופי הדיון שהתנהל בבית המשפט וציפיותיהם לדיון "מחוץ לפרוטוקול" (שייתכן כי הושפעו מחוסר הבהירות בנוגע לאפשרות לגבות עדות בדיון מחוץ לפרוטוקול), כפי שמתואר בהחלטת בית משפט השלום – מצאתי כי אין מקום למתן רשות ערעור, זאת בצד העמדת דברים על מכונם במישור הכללי.

כפוף להערות במישור הכללי, הבקשה נדחית אפוא. אין צו להוצאות.