רע"א 3896/07 נעם אגוזי נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ-סניף ראשי תל אביב

לפני בקשה לפטור מערבון בהליך שבכותרת ולחילופין להפחתת סכומו. הערבון נקבע על סך של 20,000 ₪.

1.

ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו אשר דחה את ערעורו של המבקש על החלטת של ראש הוצאה לפועל לדחות את בקשתו בטענת "פרעתי". לטענת המבקש, הוגשה על ידו בקשת רשות ערעור נוספת אשר רוב טיעוניה זהים לטיעונים המובאים בהליך זה וכן סכום החוב נשוא ההליך הנוסף שהגיש עולה בהרבה על סכום החוב נשוא הליך זה (רע"א 1310/07). אולם, לטענתו, בהליך האמור נקבע גובה הערבון על סך של 10,000 ₪ ואילו בהליך שבכותרת נקבע גובה הערבון על סך של 20,000 ₪, כאשר לאבחנה זו אין בסיס. עוד נטען, כי המבקש מנהל מאבק מול המשיב למעלה מ- 10 שנים ועל משכורתו מוטל עיקול לטובת המשיב. כמו כן, לטענתו, הוא הפקיד את הערבון בסך של 10,000 ₪, בהליך הנוסף שהגיש ואף בכך יש להתחשב במסגרת קביעת סכום הערבון. המשיב מתנגד לבקשה.

2.

אכן, עקרונית ראוי כי קביעת סכום הערבון התעשה, במידת האפשר, באופן אחיד ועקבי. ברם, גם כאשר עסקנן באותו סוג של הליך, קרי בקשת רשות לערער, המוגש על ידי אותו מבקש וכנגד אותו משיב יתכנו שיקולים שונים המצדיקים קביעת ערבון בגובה שונה, כגון היקף ההליך, מורכבותו, גובה ההוצאות שנפסקו בהליך שהתנהל בפני בית משפט קמא ועוד. בענייננו, במסגרת רע"א

1310/07 נקבע סכום ערבון בהיקף נמוך יחסית למקובל בסוג זה של הליכים, בהתחשב בכך שבפסק דינו של בית משפט קמא חויב המבקש בהוצאות בסך של 7,500 ₪ בתוספת מע"מ. לעומת זאת, בהליך שבכותרת, חויב המבקש בפסק דינו של בית שמפט קמא בהוצאות בסך של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ. שוני זה מצדיק אף קביעת סכום ערבון שונה בשני ההליכים הנדונים. יחד עם זאת, בשים לב שבהליך הנידון ישנו משיב אחד בלבד, דומה שלא היתה הצדקה לקבוע ערבון בסכום העולה על המקובל. יובהר, כי לא מצאתי ביתר נימוקיו של המבקש טעם להפחתת גובה הערבון. במצב דברים זה, יועמד הערבון על סך של 15,000 ₪ אשר יופקדו תוך 14 יום מעת המצאת חלטה זו, ולא- ידחה ההליך לא צורך במתן הודעה נוספת.