רע"א 3896/98 חביב יעקב נ. מיקרוסופט קורפוריישן

1.המשיבה הגישה לבית משפט השלום בתל-אביב – יפו קובלנה פלילית כנגד המבקש וחברה שבבעלותו בגין עבירות על פקודת זכויות יוצרים. בית המשפט זיכה את המבקש והחברה. ערעורה של המשיבה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו התקבל, והמבקש הורשע בעבירות שיוחסו לו. בהכרעת הדין קבע בית המשפט כי על המבקש לשלם למשיבה תשלומים שונים. המשיבה פתחה בהליכי הוצאה לפועל לגביית הכספים המגיעים לה. לאחר שנדחתה טענת "פרעתי" שטען המבקש, פנה המבקש אל ראש ההוצאה לפועל וביקש לעכב את העברת הכספים שהופקדו בקופת ההוצאה לפועל למשיבה. עיכוב הביצוע התבקש עד להחלטת בית משפט זה בבקשת רשות ערעור פלילית שהגיש המבקש (רע"פ 3158/97), המכוונת כנגד הרשעתו בקובלנה הפלילית. הבקשה נדחתה. בהחלטת ראש ההוצאה לפועל נקבע, כי ככל שהבקשה נוגעת לעיכוב העברת כספים במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, הרי שהיה על המבקש לתמוך את בקשתו בתצהיר. משלא עשה כן המבקש, דין בקשתו להדחות. לפנים משורת הדין נבחנה הבקשה לגופה ונקבע שהמבקש לא הניח תשתית עובדתית מספקת להוכחת הטענה כי איזון האינטרסים מחייב עיכוב ביצוע.

2.המבקש ערער על החלטת ראש ההוצאה לפועל (המ' 1429/98) במסגרת ערעור שהגיש (ע"א 2002/97). בית המשפט (כבוד השופטת ה' שטיין) קבע כי המבקש לא הגיש תצהיר כדין כדי לתמוך בטענותיו. נקבע, כי התצהיר שהוגש "לאו תצהיר הוא ואין ביהמ"ש יכול לסמוך עליו". בית המשפט קבע כי צו עיכוב הביצוע מבוטל.

3.בפני בקשת רשות ערעור המכוונת כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי שלא לעכב את העברת כספי המבקש למשיבה. המבקש מלין כנגד קביעתו של בית המשפט כי לא הוגש תצהיר כדין ומוסיף ומלין כנגד אופן ניהול הדיון בבית המשפט המחוזי והתנהגות הצד שכנגד.

4.לאחר שבחנתי את בקשת רשות הערעור הגעתי למסקנה כי דינה להדחות. רשות ערעור אינה ניתנת כדבר שבשגרה. היא נועדה לאותם מקרים מיוחדים ויוצאי דופן המעלים שאלה חוקתית, ציבורית או משפטית בעלת חשיבות רחבה. רשות ערעור לא תינתן כאשר עוסקת הבקשה במקרה הבודד ובנסיבותיו המיוחדות (וראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123. ראו גם רע"א 2623/90 ריקלין נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם)). לא מצאתי בבקשת רשות הערעור שבפני את אותה שאלה רחבה. כל שיש בה הן השגותיו של המבקש כנגד החלטותיהן של הערכאות קמא שלא לקבל את בקשתו בהעדר תצהיר כנדרש. בקשתו של המבקש נבחנה לגופה, לפנים משורת הדין, על ידי ראש ההוצאה לפועל ונדחתה. אין איפוא כל הצדקה כי אתערב בהחלטותיהן ובשיקול דעתן של הערכאות קמא. בנסיבות אלה דין הבקשה להדחות.

הבקשה נדחית.